ערערתי על פסק דין המפקחת למחוזי.
כמו שכולם יודעים, בתי המשפט עמוסים, עבר הרבה זמן,
ועם הזמן, נבחרתי לוועד יחד עם עוד מישהו.
אנו שניים בוועד.
מול שופט המחוזי נעמוד אחד מול השני.
האם חבר הוועד השני צריך להביא ייפוי כוח מהדיירים לגבי
זה שהוא מייצג אותם או עצם היותו חבר וועד נבחר
פוטר אותו מהצורך להביא ייפוי כוח מהדיירים.
ע"פ תשובה שקיבלתי כאן בפורום, מספיק לו רוב של מעל
50 אחוז מהדיירים.
אבל השאלה שוב היא אם עצם הבחרו לוועד לא פוטרת אותו
גם מהצורך להביא חתימות או לכנס אסיפת דיירים גם לצורך הייצוג.
תודה רבה
אילן
נניח שחבר הוועד השני הוא מבוגר בן 90 …
ברור שהדיירים לא היו מסכימים שהוא ייצג אותם .
ואם הוא אפילו לא מיידע אותם בעניין,
הם יכולים אחר כך לבקש ביטול פסק הדין
בטענה של חוסר ייצוג או משהו כזה …
האם ההליך הנכון לא היה ליידע אותם, (על ידי איסוף
חתימות או אסיפת דיירים ?
תודה
אין צורך בהליך קבלת יפוי כוח מדיירים.
ברור שכדאי ורצוי לדווח על כל הליך משפטי אשר מתנהל.
כדאי גם לשקול יצוג ע"י עו"ד, בוודאי במחוזי.
האם היא יכולה לבוא ולייצג את עצמה?
האם גם היא צריכה להגיב על עיקרי הטיעון?
האם מותר ששניים ייצגו, כל אחד חלק אחר של הדיירים?
הלכתי לראות ערעורים במחוזי, וראיתי שבמקרים מסויימים, הופיעו שני עו"ד מטעם אחד הצדדים.
תודה
אילן
האם היא יכולה לבוא ולייצג את עצמה?
האם גם היא צריכה להגיב על עיקרי הטיעון?
האם מותר ששניים ייצגו, כל אחד חלק אחר של הדיירים?
הלכתי לראות ערעורים במחוזי, וראיתי שבמקרים מסויימים, הופיעו שני עו"ד מטעם אחד הצדדים.
תודה
אילן
אבל נניח שיש בעל דירה שמתעקש לבוא בהליך שמנוהל נגד הועד. ועוד הליך ערעור כלומר הליך בו מלכתחילה לא היה מעמד לבעלי דירות.
קדימה שיגיע, עם או בלי עו"ד. שיבקש להצטרף. שיעשה מה שנראה לו. ביהמ"ש ישקול האם לחסום את דרכו או לאפשר לו ביטוי.
כשיש צדדים שונים יכולים להיות להם מספר עורכי דין אבל צריך קודם להיות בעל דין.
והערה אישית אחרונה: יש לי תחושה שאתם שם קצת נהנים מדי מכל סיטואצית המשפט וההליכים. אתם צפויים להתאכזב.
