גינון ביתי – כל הכללים לגידול צמחיה בבית

באמצעות גידול ביתי או גינון ביתי כל אדם יכול, עם קצת ידע וציוד מתאים, לגדל בביתו בהצלחה רבה וכך להתנתק מהצורך בקניית הצמחייה האהובה עליו, פרחים, ירקות ופירות.
בגידול בבית, במרתף, בעליית גג או בארון קיימים יתרונות רבים בכך שאנו בעצם שולטים בסביבת הגידול ויוצרים סביבת גידול משלנו, לשיטה זאת יתרונות רבים:

א. תוצר בעל איכות גבוה במיוחד
ב. התוצר שאנו מקבלים אינו מכיל כימיקלים מיותרים ואינו מרוסס
ג. התוצר בעל ריח וארומה מעולים
ד. אנו חוסכים כסף רב לאורך זמן ע"י השקעה חד פעמית בציוד שמוכיחה את עצמה שוב ושוב במשך שנים.

אנו מציעים שיטות רבות ומגוונות לגידול ביתי / גינון ביתי, אשר לכולן יתרונות וחסרונות שונים.
ניתן לחלק את שיטות הגידול לשתי קבוצות עיקריות:

גינון אורגני בשימוש במצעי אדמה

תערובות אדמה
בגננות כיום מקובל להשתמש בסוגים שונים של תערובות אדמה וחומרים על מנת להקנות לאדמה את התכונות הנדרשות. נמנה כעת מספר מרכיבים נפוצים באדמה אשר ישמשו אותנו בבניית אדמה.

תערובת אדמה הנמכרת במרבית המשתלות (תערובות שתילה): מרבית התערובות הנמכרות בארץ (ויש מגוון רחב של סוגים) הינן עשירות במזון ובעלות אחיזה טובה אך סובלות מחוסר באוריריות – דבר העשוי להזיק מאוד לסוגים שונים של צמחים ובעיקר לעשבי מאכל ומרפא. מומלץ לקנות תערובות אדמה הנוטות לצבע חום (ולא שחור). ניתן להשתמש בתערובות האדמה הללו בתוספת מרכיבים נוספים על מנת להגיע לתוצאות טובות. מומלץ להימנע מרכישת תערובות אדמה המכילות ספוגים (זה מיותר לחלוטין) או כאלו הנראות כבדות ולא אווריריות.

תערובת גידול על בסיס קוקוס: תערובות אדמה על בסיס קוקוס (כגון זה הנמכרת בארץ ע"י חברת פלאמיקס) מכילות סיבי קוקוס ללא כבול. אדמה זו הינה בעלת אחיזה מעולה (קוקוס הינו בעל יכולת ספיחת מים ומזון יוצאות דופן) והיא אוורירית יותר מתערובת אדמה רגילה. לעומת זאת תערובות גידול על בסיס קוקוס אינן עשירות במזון ולכן דורשות ערבוב עם מזון או דישון תדיר.

פרלייט (Perlite): הפרלייט הינו מצע תעשייתי (הדומה לחצץ לבן) המשמש לאיוורור תערובות אדמה. הפרלייט אינו סופח לתוכו נוזלים ולכן הוא מסייע לניקוז טוב ועשוי למנוע מצבים של השקיית יתר ובעיות Ph. לפיכך הפרלייט הינו מרכיב חשוב שמומלץ להוסיפו תמיד לתערובת גידול. במצעי גידול הידרופוניים עושים שימוש, לעיתים קרובות, בפרלייט. מומלץ לקנות פרלייט בגודל 4.

וורמוקלייט (Vermiculite): וורמוקלייט הינו מרכיב במצע גידול שלו יכולות ספיחה גבוהות. במצעי גידול שלהם יכולת ספיחה נמוכה עשוי הוורמקולייט לסייע באחיזה של נוזלים ומזון ולפיכך ניתן לעשות בו שימוש. מומלץ לקנות ורמוקלייט בגודל הקטן ביותר.

הומוס: ההומוס הינו מצע תולעים המשמש להעשרת תערובת הגידול במקרים בהם מעוניינים בתערובת גידול עשירה יותר. מומלץ להוסיפו לתערובות האדמה הנקנות בארץ על מנת להעשיר את האדמה.

קומפוסט: הקומפוסט הינו מצע מזון (העשוי לרוב משאריות של פרות ועופות) המשמש להעשרת תערובת הגידול. הקומפוסט מפחית את יכולת הניקוז של האדמה, כיוון שהוא נוטה להיות בוצי לפיכך מומלץ לרוב לעשות שימוש בהומוס. ניתן להפיק קומפוסט ביתי (משאריות מזון) וקיים מידע רב באינטרנט בנושא.

דוגמאות לתערובות אדמה מומלצות
ניתן כאן מספר דוגמאות לתערובות אדמה המומלצות לגינון ביתי. המבנה של כל מצע גידול קובע את מידת הדישון ותדירותו.

דוגמא א' – 50% קוקוס / 50% פרלייט (מצע הגידול הנמכר באתר "סטלן"): מצע גידול זה הינו בעל יכולת אחיזה גבוה ומאוורר מאוד אך עני במזון. במצע גידול זה נדרש דישון במינון בינוני עד גבוה בכל השקיה, מיד לאחר הנביטה. מצע אדמה זה נחשב כ"מנותק" וגידול בו הינו דומה לגידול הידרופוני מבחינת תערובת הגידול.

דוגמא ב' – 40% קוקוס / 40% פרלייט / 20% הומוס (ערבוב של מצע הגידול הנמכר באתר עם הומוס ביחס של 1:4): מצע גידול זה הינו בעל תכונות טובות רבות. הקוקוס בשילוב עם הפרלייט מקנה לא אחיזה מעולה ומידת איוורור נאותה ואילו ההומוס מעשיר את האדמה כך שלצמחים בה יהיה מזון ויהיה צורך בדישון תדיר פחות (בחודש הראשון סביר להניח שלא יהיה צורך בדישון כלל).

דוגמא ג' – 60% תערובת אדמה קנויה ממשתלה / 15% פרלייט / 15% ורמוקלייט / 10% הומוס: במידה ונעשה שימוש בתערובת אדמה ממשתלה מומלץ להוסיף לה חלקים על מנת להקנות לה אווריריות, אחיזה ולהעשירה שתתאים לגידול צמחיה. מבין תערובות האדמה הנמכרות במשתלות תערובת "אילנית" והתערובת של "שדה ורבורג" הינם בין הטובות יותר.

הערות והארות בנוגע למצעי גידול
בנוסף, כדי לשים לב למספר נקודות חשובות כאשר משתמשים בתערובת אדמה:

• מומלץ להחליף אדמה בכל גידול וזאת כיוון שבאדמה מצטברים מלחים ולפעמים גם מחלות ומזיקים. התחלה חדשה = אדמה חדשה.
• מומלץ לקנות תערובות אדמה (או להכין כאלו) בעלות ערך Ph נטראלי – סביב 7. יש לזכור שלקומפוסט והומוס נטייה להיות חומציים עם הזמן.
• במידה ומעוניינים להגיע לתוצאות טובות מומלץ מאוד להרכיב תערובות אדמה ולא לרכוש תערובות אדמה סטנדרטיות הנמכרות ע"י משתלות.

גינון הידרופוני (הידרו)
בקטגוריית המאמרים באתר ריכזנו מאמרים רבים אשר יעזרו לכם להבין כיצד ניתן לגדל בהצלחה בשיטות השונות ויסייעו לכם לבחור את המוצרים שיתאימו לצרכים שלכם. חשוב לבחור ולהשקיע במוצרים איכותיים, בעיקר בתחומים, אשר הינם קריטיים להצלחה:

• תאורה חזקה
• איוורור וסביבת גידול טובים
• דשנים מתאימים
• בקרת Ph והשקיה

מרבית סוגי הצמחים, ובעיקר עשבי מרפא ותבלינים דורשים אדמה בעלת תכונות מסויימות על מנת שנוכל להפיק מהם את המיטב.
לשם כך על האדמה להיות בעלת התכונות הבאות (עפ"י סדר חשיבותם):

אוורירית – על האדמה להיות אורירית, כלומר לא כבדה ודחוסה, אלא אדמה כזו שתאפשר לנוזלי ההשקיה לאגר בה אך באותה מידה בעלת ניקוז טוב כך שלא יווצר ריקבון שורשים. אדמה שאינה אוורירית תגרום לריקבון בשורשים ולמחסור בחמצן. כתוצאה מכך האדמה תהפך להיות חומצית יותר השורשים יפגעו ואף עשויים למות והצמח יתקשה לקלוט נוזלים ומזון דרך האדמה.

אחיזה – על האדמה להיות בעלת יכולת ספיחה של נוזלים ומינרלים הדרושים לצמח, על מנת שלשורשי הצמח תהיה אפשרות לקלוט מהמצע מזון וממיקרו אלמנטים (הדבר נעשה בתהליך הדיפוזיה בשורשי הצמח). מרבית האדמות המוצעות למכירה הינן בעלות אחיזה גבוה.

עשירה – צמחים הגדלים באדמה עשירה במזון (אלמנטים NPK ומיקרואלמנטים) גדלים בקלות ואינם זקוקים לדישון תדיר, בעיקר לא בשלבי הגדילה המוקדמים שלהם. בגידול הידרופוני אנו משתמשים במצע המכונה מנותק – כלומר מצע שאינו עשיר במזון ולכן נדרש דישון כל העת על מנת שהצמח יקבל את המזון הדרוש לו. ככל שהמצע עשיר יותר כך אנו זקוקים לדשנים מעטים יותר (כיוון שהאדמה כבר "מדושנת"), וכל מגדל יכול לבחור אם הוא מעוניין להשתמש באדמה עשירה (ולדשן פחות), אדמה ענייה (ולדשן יותר) או מצע גידול מנותק (ואז נדרש דישון בכל עת).

הידרופוניקה ביתית בגינון ביתי
הגדרה
הידרופוניקה (הידרו) – שיטת חקלאית לגידול צמחיה במצע גידול שאינו אדמה (מצע מנותק – מצע שאינו מכיל מזון עבור הצמח), תוך אספקת המזון הנדרש לצמח באמצעות השקיה. הידרופוניקה מאפשרת לצמחים לקבל את המזון הנדרש להם במינון מדוייק ולפיכך הצמחים גודלים מהר יותר, בריאים יותר ומניבים יותר.

הרחבה
תחום ההידרופוניקה עוסק בגידול צמחים בשיטות מגוונות, אשר להן מכנה משותף אחד: בכולן מצע הגידול (המקום בו אוחז הצמח בשורשיו) הינו בעל כמות מעטה (או חסר) אבות מזון הדרושים לצמח.
לפיכך, יש צורך לאפשר לצמחיםלקלוט מזון בהשקיה (תמיסת השקיה הכוללת מים ודשנים). ההשקיה יכולה להתבצע ע"י מערכת השקיה אוטומטית (אשר משקה בזמנים קבועים), בהשקיה ידנית או בדרכים אחרות.

מכיוון שישנם סוגים רבים של מצעי גידול היכולים לשמש לגדילה איתנה של צמחיה, ובעקבות מחקרים שנערכו בתחום החקלאות ההידרופונית, מקובלות כיום בעולם שיטות גידול והשקיה רבות. רק חלק ממגוון השיטות מתאים לגינון ביתי (שיטות רבות משמשות לגינון בחחמות הידרופוניות), ולכן נשתדל לסקור כאן בקצרה מבחר שיטות גידול המקובלות בעולם ההידרופוניקה הביתית:

NFT – Nutrient Film Technique
מצע גידול: פרלייט או מצע גידול אחר בעל ספיחה נמוכה
שיטות השקיה: השורשים מונחים בערוצי השקיה שדרכם מוזרמת ההשקיה מהמיכל, המכיל את תערובת ההשקיה.
מערכת הגידול: לרוב, מערכות אלו נמכרות כמערכת אחת, הכוללת מיכל מים, ערוצי השקיה וניקוז חוזר. המערכות בד"כ צרות וארוכות וכוללות מרווח, בכל 20-40 ס"מ, אשר בו ניתן להוסיף ייחורים.
לרוב קשה לבנות מערכות מסוג זה גם בחלקים וקניית מערכת שלמה עשויה להיות יקרה. תיאור: שיטת גידול זה נחשבת לאחת הטובות מסוגה ומאפשרת צריכה ואספקת מזון אופטימלית לשורשים, כיוון שתערובת ההשקיה מוזרמת באופן תדיר (ולעיתים קבוע). לשיטה זה חיסרון בולט באקלים חם (כמו בישראל) כיוון שהשורשים נמצאים במצע קל אשר רטוב תמיד, דבר היכול לגרום לנזקים לשורשים כתוצאה ממחסור בחמצן עקב טמפרטורת מים גבוה מדי.

Run To Waste ומערכות מבוססות טפטפות
מצע גידול: ניתן לגדל בשימוש בממצעים שונים: מצע קוקוס, צמר סלעים (Rockwool), שילוב של פרלייט וורמוקלייט וחומרים נוספים.
שיטות השקיה: הרעיון הבסיסי מאחורי השיטות הרבות הקיימות בתחום זה הוא שעודפי ההשקיה נשפטים החוצה מהמערכת, כך שהצמחים מקבלים מזון טרי בכל השקיה. בדרך כלל עושים שימוש בטפטפות לצורך ההשקיה. משאבות מובילות את המים ממיכל ההשקיה לטפטפות ושארית ההשקיה מתנקזת.
מערכת הגידול: Run to Waste – בשיטה זו נוהגים להשתמש בשולחנות ניקוז עליהם מונחים מצעי גידול (slab). משאבות, המתוזמנות בטיימר, משמשות להשקיה דרך טפטפות ועודפי ההשקיה נאגרים מחוץ למערכת במכיל נוסף. שיטה זו מאפשרת שליטה מלאה על כמות ההשקיה והדישון, והינה בעלת יתרונות רבים למגדלים פחות מנוסים.
מערכות אחרות מבוססות טפטפות: קיימות שיטות גידול רבות בשיטה זו. דוגמא לשיטה יעילה היא שימוש בעציצים (ובמצע הידרופוני) וניקוז העודפים דרך תחתית העציצים.
תיאור: מגוון השיטות הקיים בתחום זה מתאפיין ביתרונות גידול רבים, ביניהם: גידול קל וסלחני יחסית (ניתן לווסת בקלות טמפ', pH, דישון ו-EC), תוצאות טובות, ועמידות גבוהה יותר של צמחים לסביבה (טמפ', לחות) עקב המצאות השורשים במצע גידול. ניתן לרכוש ציוד לבניית מערכות מסוג זה במחירים סבירים, ישנם גם מערכות הנמכרות כערכות. מצעים מסויימים (כגון קוקוס) מטיבים עם שיטת הגידול, כיוון שהם שומרים על יחס אופטימלי של לחות וחמצן.

מערכות הצפה וניקוז EBB & Flow ומערכות DWC
מצע גידול: קיימים מצעים רבים בשיטות אלו: מצעי הידרוטון (דומה לאבנים), צמר סלעים Rockwool) ומצעים נוספים
שיטות השקיה: במערכות מסוג זה, נוזלי ההשקיה מציפים את מצע הגידול בזמנים קבועים ולאחר מכן, שאריות ההשקיה, נאגרות חזרה למכיל ההשקיה. לרוב השורשים מוקמים בחללים סגורים בתוך מצע הגידול.
מערכת הגידול: מערכות ניקוז והצפה: במערכות אלו משתמשים בשולחנות ניקוז (Drain או Flood & Drain) והצפה (Ebb & Flow). משאבות מציפות את השולחן מספר פעמים ביום והשאריות מתנקזות חזקה אל מיכל ההשקיה.
מערכות DWC: מערכות מסוג זה בד"כ נמכרות כיחידות (מערכות דמויות עציץ או אדנית). בתחתית ה"עציץ" נמצא מיכל ההשקיה ומעליו המקום לצמח ושורשיו. חלקות ממערכות אלו מאפשרות חיבור מרכזי (מערכות Satelite) לחיבור מספר מערכות יחדיו.
תיאור: העיקרון המשותף העיקרי לסוגי מערכות אלו הוא שהמים ממוחזרים בעת ההשקיה ממצע הגידול חזרה למיכל בתחתית. בשיטות אלו ניתן לרכוש מערכות במחיר נוח יחסית, אך יש לעקוב בצורה שוטפת אחר ריכוז המלחים והדשנים במיכל, כיוון שעלול להיווצר מצב של דישון יתר בקלות יחסית. תוצאות הגידול במערכות מסוג זה טובות, וקיימות מערכות רבות המתאימות למקומות גידול קטנים יחסית.

מערכות אירופוניות (Aeroponic)
מצע גידול: השורשים מונחים בחללים במערכת הגידול ואינם במצע.
שיטות השקיה: במערכות אירופוניות, משתמשים במתזים רבים, המפזרים טיפות מיקרוניות, להשקיית השורשים. המערכת מבצעת מספר רב של השקיות כאלו ביום, כאשר בכל פעם מותזת כמות קטנה יחסית של נוזלי השקיה. השאריות הנשטפות מתנקזות חזרה למיכל ההשקיה.
מערכת הגידול: המערכת הינה סגורה ונמכרת כמערכת שלמה. לרוב, מיכל ההשקיה משתלב בתחתית, והצמחים מונחים בחללי גידול המונחים בשורות, המרוחקים כ-30 ס"מ אחד מהשני.
מערכות מסוג זה הינם יקרות ואיכותיות במיוחד.
תיאור: שיטת הגידול האירופונית הינה שיטה חדשה יחסית בתחום (ומהווה נקודת אור חיובית לטכנולוגיית החקלאות הישראלית), אשר נחשבת לשיטה יעילה במיוחד. ניתן לגדל צמחים במערכות מסוג זה במהירות מדהימה. אחד החסרונות הבולטים של שיטה זו הוא שבמידה וקיימת בעיה עם המתזים הפנימיים או עם מערכות הניקוז והשקיה, קשה לטפל בכך במהלך הגידול. כמו כן שיטה זו
מתאימה לגידול במזג אויר נוח-קריר (לא מומלץ בטמפ' הגבוהה מ-30 מעלות). מערכות מסוג זה הינם חדשות יחסית בשוק ומחירן גבוה.

גידול הידרופוני בשיטת Run To Waste
דמיינו לרגע שבאופן מושלם, בזמנים קבועים, כאשר אתם מרגישים רעב או צמא, מערכת אוטומטית מופעלת ומשקה ומאכילה אותכם בדיוק במידה הנכונה יחד עם כל המינרלים והוטימינים הדרושים לגוף שלכם. עבור אנשים זה אולי נשמע קצת מוזר, אבל בעולם הצמחים מתן השקיה מדוייקת באופן כזה מביאה לגדילה מהירה ומושלמת לצמחים בריאים ומאושרים. הפלא ה"על טבעי" הזה קורה כיוון שהצמחים מקבלים את כל המינרלים והמיקרואלמנטים (או בקיצור המזון) שדרוש להם על מנת להתפתח באופן הטוב ביותר, מתי שהם צריכים אותו.

בשיטת הגידול ההידרופונית Run To Waste ניתן להשתמש במגוון מצעי גידול (קוקוס, צמר סלעים ועוד) לגדילה מהירה ותנובה גדולה במיוחד (לצמחי מאכל ומרפא) בזמן קצר.מערכת השקיה אוטומטית מזינה את הצמחים, מספר פעמים ביום, בזמנים קבועים (ללא צורך ביד אדם). הייחוד במערכת מסוג זה הוא ששאריות ההשקיה נשטפות החוצה ומשמשות לבקרה אחר ההשקיה וקצב הגדילה, וכך הצמחים מקבלים כל הזמן השקיה טרייה ומאוזנת ללא צורך במיחזור.שיטת גידול זה מבטיחה תוצאות מעולות ומציעה יתרונות רבים ונוחות מירבית למגדל, תוך השקעה מינימלית.

חשוב לומר שיגדול הידרופוני אינו קשה ! גם גננים חסרי ניסון מצליחים ומגיעים לתוצאות מדהימות בשיטה זו בשימוש בציוד הנכון והשקעה של מספר שעות לימוד בלבד.

בניית המערכת
נציג שתי שיטות יעילות ונוחות לבניית מערכת Run To Waste:

מערכות עם שולחן ניקוז
מערכת מסוג זה מתאימות לגידול בחממה, בתוך הבית או בפינה בבית (גומחה או ארון). המערכת סובבת סביב שולחן ניקוז (שולחן גידול) והינו קומפקטית ויעילה. משתמשים במצע גידול הנקרא slab (נראה כמו רצועות דחוסות) העשוי מסיבי קוקוס או צמר סלעים (Rockwool). ה-slabs מונחים על גבי שולחן הגידול ובתוכם נשתלים הצמחים (מומלץ לשתול עד כ-5 צמחים בכל רצועה).
צמוד לשולחן הגידול (או מתחתיו) נמצאת מערכת השקיה הכוללת טיימר דיגיטאלי, המחובר לחשמל. המערכת כוללת מיכל השקיה ובתוכו משאבת מים, משאבת אויר (ואבן אויר). אל המשאבה מחובר צינור השקיה מרכזי ממנו מתפצלים צינורות נוספים ובסופם טפטפות. הטפטפות מונחות על ה slabs ומשקות את הצמחים עפ"י תיכנות מוקדם של הטיימר הדיגיטלי. בצד אחד של שולחן הגידול יש שסתום אליו מתנקזים כל שאריות ההשקיה ונאספים לכלי. שאריות הניקוז מסייעות לנו במעקב אחר כמויות ההשקיה בשיטה שנסביר מאוחר יותר.

מערכת ליווינית (עם עציצים)
שיטה זו מתאימה לגידול בחממה, בתוך הבית וכמעט בכל מקום העולה על הדעת. כמו עבור עציצים בגינה, משתמשים בעציץ או אדנית ושותלים צמחים במצע גידול העשוי מסיבי קוקוס או צמר סלעים Rockwool). מערכת השקיה, בדומה למערכת שתוארה בשיטת שולחן הניקוז, משמשת להשקיית הצמחים. במערכת זו יש צורך בניקוז של ההשקיה על מנת שנוכל לבדוק ולעקוב אחר כמויות ההשקיה.

רשימת ציוד

1. מיכל השקיה – המיכל משמש לאגירת תערובת ההשקיה (מים ודשנים).
2. משאבת אויר ואבן אויר – המשאבה משמשת על מנת לשמור על רמת גבוה של חמצן בנוזל ההשקיה (החמצן דרוש לשורשי הצמח) ולערבוב תמיסת ההשקיה.
3. משאבת מים – המשאבה מפעילה את מערכת ההשקיה ע"י שאיבת תערובת ההשקיה ממיכל ההשקיה ומעבירה אותו אל הצמח, דרך הטפטפות.
4. צינורות השקיה – דרכם עוברים נוזלי ההשקיה. הצינורות מחברים בין המשאבה לטפטפות וניתן לפצלם למספר כלשהו של צמחים.
5. טפטפות – הטפטפות מעבירות את נוזל ההשקיה אל מצע הגידול. מרבית סוגי הטפטפות יכולות לווסת את כמות ההשקיה על מנת להשקות במידה הדרושה.
6. טיימר – הטיימר משמש לקביעת מועדי ההשקיה ולהפעלת מערכת ההשקיה. מומץ להשתמש בטיימר דיגיטלי על מנת להשקות מספר פעמים ביום.
7. מצע גידול – בו נמצאים שורשי הצמח (תערובות גידול). ניתן לגדל בשימוש בממצעים שונים: מצע קוקוס, צמר סלעים Rockwool), ועוד.
8. דשנים – ניתן להשתמש בדשנים כימיים (מינראליים) או בדשנים אורגניים.
9. שולחן ניקוז – השולחן משמש גם כבסיס למצע הגידול וגם כנקז של שאריות ההשקיה. שימוש בשולחנות ניקוז הינו מומלץ במיוחד.
10. עציצים – במידה ומשתמשים במערכת לוינית יש צורך בעציצים או אדניות.

תפעול המערכת
מתכנתים את הטיימר הדיגיטלי להידלק לזמן קצוב (לדוגמא 5 דקות) מספר פעמים ביום (ניתן להשקות החל מפעם ביום ועד פעם בשעה). הטיימר מחובר לחשמל ולמשאבת המים ומספק לה חשמל. כשהשהטיימר נדלק המשאבה מתחילה לפעול והצמחים מקבלים השקיה. על מנת לקבוע את מספר ההשקיות ואורכן יש להתחשב בגיל הצמח (צמחים גדולים צריכים יותר מזון מקטנים) ולעשות
בדיקה מוקדמת בנוגע כמות ההשקיה.סוג הצמח, גודלו והתנאים סביבתיים משפיעים על כמות המזון שהצמח צורך. לפיכך יש צורך לנהל מעקב אחר כמות ההשקיה היומית וכמות הנוזלים שמתנקזים (עודפי ההשקיה – waste).

כלל חשוב: כמות עודפי ההשקיה צריכה להיות בין 10%-20% מסה"כ כמות ההשקיה היומית. עפ"י כמות עודפי ההשקיה ניתן לקבוע האם הצמחים דורשים יותר או פחות השקיות. במידה וכמות הניקוז קטנה יותר מ-10% או שלא היה ניקוז כלל, יש להוסיף השקיות נוספות ביום או להגדיל את משך הזמן בכל השקיה. במידה וכמות הניקוז הייתה גדולה מהנדרש, יש להפחית השקיות ביום או להגדיל את
משך הזמן בכל השקיה.

בקביעת כמות ההשקיה היומית יש לקחת בחשבון את הנוסחאות הבאות:

השקיה יומית לצמח (במ"ל) = הספק הטפטפת בדקה * מספר הטפטפות לצמח * מס' דקות השקיה * מס' השקיות ביום סה"כ השקיה במערכת = השקיה יומית לצמח * מספר הצמחים כמות ניקוז (waste) = סה"כ השקיה יומית במערכת * 0.1 – 0.2 (10%-20%)

דוגמא (הנתונים האמיתיים משתנים ממערכת למערכת)

מערכת השקיה בעלת 8 טפטפות (עבור 4 צמחים, שתי טפטפות לצמח) מספקת 20 מ"ל מכל טפטפות (יש לבדוק נתון זה. מומלץ להצטייד בכלי מדידה). אם נכוון את הטיימר לפעול 3 דקות כל פעם, 5 פעמים ביום, כל צמח יקבל: 20 מ"ל (כמות מטפטפת לדקה) * 2 (שתי טפטפות לצמח) * 3 (דקות בהשקיה) * 5 (פעמים ביום) = 600 מ"ל ביום (0.6 ליטר). כמות זו מתאימה לרוב לצמחים בוגרים (בני חודש או יותר), מומלץ לעיין בתוכניות גידול ומאמרים נוספים באתר בנושא זה

מיכל ההשקיה ותערובת ההשקיה
לכל אורך הגידול יש צורך במילוי מיכל השקיה והכנת תמיסת גידול (מים ודשנים) אשר צריכה לספק את כל צרכיו של הצמח. כיוון שאנו עסוקים במערכות הידרופוניות, כל המזון לו הצמח זקוק על מנת לגדול היטב צריך להינתן במכיל. מומלץ להחזיק מיכל בגודל של לפחות 20 ל'. בכל השקיה כמות נוזלי ההשקיה במיכל תפחת וכעבור זמן מסויים יהיה צורך למלאו מחדש. כפי שצויין קודם, יש צורך להשתמש בדשנים (אנו ממליצים על דשנים כימיים למערכות מסוג זה). המינון של כל דשן נקבע בהתאם לגיל (הנמדד לפי גודל הצמח), עפ"י המלצות היצרן (ראה מאמרים נוספים באתר בנושא). המינונים ניתנים במ"ל לליטר ויש לשמור על מינון נכון של הדשנים כאשר מרוקנים וממלאים את המכיל.

כלל חשוב: מומלץ לרוקן ולמלא את המכיל לפחות אחת לשבוע-שבועיים (בשימוש בדשנים כימיים) או אחת ליומיים שלושה (בשימוש בדשנים אורגניים).

תכיפות הטיפול במיכל
כלל שהמיכל בו משתמשים גדול יותר, כך יש צורך לטפל בו בהשקיה לעיתים רחוקות יותר. ניתן לחשב זאת בקלות: אם משקים 3 ליטר ביום, אזי מיכל של מלא של 30 ליטר יספיק, תיאורטית, ל-10 ימים.
כיוון שמשאבת המים מקלקלת כאשר היא מחוץ למים, יש צורך להשאיר מרווח ביטחון ולוודא שיש מספיק נוזלים על מנת שהמשאבה תהיה שקועה בתוך המים.

הוספת תערובת השקיה למיכל
במידה ותערובת ההשקיה אוזלת, ניתן לרוקן את המיכל לקראת סופו ולמלא את המכיל בנוזל חדש. ניתן גם להשתמש בשיטת Top Off על מנת להוסיף למיכל נוזלי השקיה. בשיטה זו, מוסיפים למיכל מים ודשנים ביחסים המינון של הדשנים אך עם תיקון קל. אם אנו מוסיפים למיכל מים נוסף דשנים עפ"י המינון עבור 70%-50% מהמינון. כלומר אם הוספנו 10 ליטר מים נוסף גם דשנים ביחס עפ"י המינון בטבלאות עבור 5-7 ליטר מים. יש להשתמש בשיטה זו כיוון שבמיכל קיימת הצטברות מלחים לאורך זמן, ודבר זה עלול להזיק לצמחים. חשוב להדגיש שמומלץ לרוקן, לנקות ולהחליף את המים במיכל לפחות אחת לשבועיים.

שטיפה (Flush)
שיטת חיונית בגידול במערכת הידרופוניות היא שטיפה, מומלץ לבצע שטיפה במערכת ההידרופונית במקרים הבאים:
1. ניתן לאבחן בבירור שהצמחים סובלים מדישון יתר
2. אחת לחודש באופן קבוע

שטיפה הינו תהליך בו משקים פי 3-5 מכמות המים היומית בהשקיה רצופה על מנת לשטוף את מצע הגידול ולנקות אותו מהצטברות מלחים ומינרלים. יש לבצע שטיפה עם תמיסת השקיה בעלת ערך של עד 1 EC (עד 500 ppm, רצוי 300 ppm), תוך שימוש בכמות מינימלית (אם בכלל) של דשנים. לאחר ביצוע השטיפה והניקוז יש להמתין 24-48 שעות לפני שמחזירים את מערכת ההשקיה לעבודה רגילה, על מנת לאפשר למצע הגידול להתייבש

הנבטה
כעיקרון, תהליך ההנבטה הינו תהליך טבעי ופשוט (מבחינת המגדל), אשר עשוי להימשך בין יום אחד לשלושה שבועות. יש להשתמש בזרעים חדשים טריים (רצוי עד גיל שנה), שנשמרו בסביבה יבשה ובטמפרטורת החדר או בטמפרטורה נמוכה יותר (זרעים נשמרים לאורך זמן רב יותר, עד מספר שנים, במידה ואוחסנו בטמפרטורה נמוכה של 5-10 מעלות ובסביבה יבשה) על מנת לקבל תוצאות טובות.
ישנן שיטות רבות להנבטה ונציין כאן שתיים מהן שהן פשוטות יחסית:

השיטה הפשוטה ביותר להנבטה היא באמצעות כוס חד פעמית או עציץ קטן – יש לוודא תחילה שבכוס או בעציץ יש חורי ניקוז בתחתית על מנת שלא תגרם השקיית יתר. כעת, יש לשתול את הזרע בעומק של 0.5 – 1 ס"מ מתחת לפני האדמה ולכסות את הזרע במצע הגידול באופן אחיד. לאחר מכן יש להשקות בצורה יסודית את האדמה (לא להציף !להשקות בצורה אחידה על ליציאת מים מהתחתית), ומומלץ לכסות בפלסטיק נצמד על מנת לשמור על רמת לחות גבוה. עד יציאת הנבט מומלץ לרסס בשפריצר מדי יום-יומיים מעט מים על החלק העליון של האדמה על מנת שהנבט הצעיר לא יתייבש. אין צורך להשקות ! יש לשמור על טמפרטורה של 20 מעלות לפחות על מנת שההנבטה תתרחש בהצלחה. אין צורך באור על מנת להנביט זרעים ! אך לאחר שהנבט יצא יש להאירו בשימוש בתאורת פלורסאנט בשבוע הראשון (תאורה חזקה עלולה לגרום למותו של הנבט כיוון שאינו עמיד לטמפרטורות גבוהות – במידה ומציבים את הנבט בתאורת לחץ גבוה יש להרחיקו למרחק של 70 ס"מ לפחות מהמנורה).

השיטה המועדפת ובעלת התוצאות וסיכויי ההצלחה הטובים ביותר היא להנביט באמצעות צמר סלעים Rockwool). צמר הסלעים הינו בעל יחס גבוה של אויר (אשר הינו חשוב מאוד ליצירת שורשים והתפתחותם), ולפיכך ניתן להשריש בו ביעילות רבה. מומלץ להשרות את צמר הסלעים תחילה במים (רצוי מים בעלי pH בגובה 6.0-6.5) במשך 12-24 שעות. לאחר מכן יש לאפשר לצמר הסלעים להתייבש במשך מספר שעות, כך שישאר לח באופן אחיד אבל לא רטוב. בשלב זה ניתן כבר להכניס לתוך הצמר את הזרע כעומק של כסנטימר. לאחר ההנבטה ניתן לשתול את יחידת צמר הסלעים יחד עם הנבט הצעיר במערכת הידרופונית או בעציץ גדול אשר יוכל להחזיק את שורשיו של הצמח.

ניתן גם להנביט את הזרעים בצמר גפן. יש להרטיב צמר גפן ולשים בתוכו את הזרע. בשיטה זו יש לעקוב לעיתים תכופות אחר ההתפתחות ולבדוק האם הזרע נפתח. לאחר פתיחת הזרע ויציאת השורשים הראשונים יש לשתול את הנבט (כמוסבר לעיל) בעציץ קטן (עד ליטר) ולהשקות את העציץ באופן אחיד.

הערה: יש לשים זרע אחד בכל עציץ, על מנת להקל על העברת הצמח לעציצים אחרים בהמשך ולמנוע נעילות שורשים והתמודדות על המזון בעציץ.

השקיה נכונה
כידוע, צמחים צריכים לשתות נוזלים על מנת לשרוד ולגדול. השקיה הינה לכאורה תהליך פשוט שלא צריך להקדיש לו מחשבה רבה, אך בפועל השקיית יתר וחוסר השקיה הם הגורמים השכיחים ביותר לכשלונות בקרב גננים מתחילים, ולכן נענה על מספר שאלות בנושא:

מתי כדי להשקות ?
כעיקרון מועד ההשקיה תלוי בגודל העציץ, בגודל הצמח, ובטמפרטורה והלחות במרחב הגידול. בד"כ נוהגים להשקות פעם או פעמיים בשבוע, לעיתים, במידה ורמת הטמפרטורה גבוהה במיוחד והצמח גדול יחסית ניתן להשקות כמעט מדי יום. הדרך הטובה ביותר לבדוק אם הגיע זמן ההשקיה היא לבדוק את יובש האדמה: ניתן להחדיר אצבע לעציץ (רצוי לעומק של כ-10 ס"מ) ובמידה והאדמה יבשה ניתן להשקות את הצמח. כמו כן ניתן לזהות כי הצמח צמא עפ"י צניחה קלה של העלים התחתונים (במידה ולא משקים בשלב זה, בהמשך כל הצמח יראה מצומק והעלים יצנחו, לאחר מכן הצמח יתחיל לנבול בהדרגה).
דרך נוספת לדעת האם יש צורך להשקות את הצמח היא עפ"י תחושת משקל העציץ – יש לבדוק את משקל העציץ מיד לאחר השקיה. כעבור מספר ימים, כאשר האדמה יבשה, לבדוק שוב את המשקל על מנת לקבל תחושה כללית בנוגע למשקל העציץ כאשר הצמח צמא. כך ניתן לדעת במועד מאוחר יותר אם צריך להשקות או לא.

איך משקים ?
יש להשקות בעדינות ובקצב איטי, ולפזר את נוזל ההשקיה באופן אחיד על פני כל אדמת העציץ. כאשר רואים כי מים מתחילים לבצבץ בתחתית העציץ יש להפסיק להשקות על מנת להימנע מהשקיית יתר, אשר גורמת נזק רב לצמח.

כיצד מטפלים בהשקיית יתר ?
בעיה נפוצה, בעיקר בקרב מגדלים מתחילים, היא השקיית יתר. על מנת למנוע את הנזק שעשוי להיגרם מכך (חנק של השורשים אשר מונע מהם לקלוט חמצן) יש לוודא כי בעציצים בהם עושים שימוש קיימים חורים בתחתית, כיוון שאחרת מי ההשקיה אינם יכולים להתנקז והשקיית יתר תיגרם ובמהרה. בנוסף יש לוודא כי בעת ההשקיה לא משקים יתר על המידה (כלומר משקים בזהירות עד שמבחינים שהמים מתחילים לטפטף מחורי הניקוז).
השקיית יתר מאופיינת בקצוות עלים מכופפים כלפי מטה, העלים מקבלים קשת עגולה כלפי מטה (ולפעמים נפוחים מעט) ונגרם עיכוב בגדילת הצמח. על מנת לטפל בבעיה יש לשים את העציץ במקום חמים יותר, על מנת לזרז את התאדות המיים והתייבשות האדמה. במקרה כזה אין להשקות בכלל עד להתאוששות הצמח !

חישוב טמפ', תאורה ועוצמת תאורה
במאמר זה מוצעים מספר כלים לחישוב הטמפרטורה הצפויה בחלל הגידול, רמת האיוורור הדרושה לחלל ועוצמת האור המקסימלית המתאימה. השימוש בכלים המוצעים כאן הינו פשוט, אך דורש התעמקות קלה בנושא. בנוסחא המוצעת כאן מוצגים שני קבועים (1.2 ו-1.02, אשר מוצגים כ-1.22) לשם הפשטת החישוב, אך נתונים אלו אינם קבועים (ומשתנים בהתאם ללחות ולגורמים נוספים).
למרות אי הדיוק האמור הנוסחה מתאימה למרבית המצבים ומאפשרת לבצע חישובים משוערים איכותיים.

כעיקרון ניתן לבצע מגוון חישובים המבוססים כולם על הנוסחא הבאה:

Q = V * dT * 1.22

כאשר:

Q – עוצמת התאורה בקילו וואט לשעה (כאשר,לדוגמא, תאורת 400w היא בעל עוצמה של 0.4 קילו- וואט)
V – עוצמת האיוורור בחלל הגידול במטר קוב לשניה (מטר קוב לשניה, כלומר מטר קוב לשעה / 3600)
dT – הפרש הטמפרטורה בצל בין חלל הגידול למחוצה לו (כלומר אם בחוץ 25 מעלות ובפנים 30 אזי
dT=5)

חישוב טמפרטורה צפויה בחדר

ניתן לחשב באמצעות הנוסחא את הטמפרטורה אליה נגיע בחלל הגידול. לצורך החישוב אנו זקוקים לעוצמת התאורה בחדר, עוצמת האיוורור והטמפרטורה מחוץ לחלל הגידול. נדגים זאת:

דוגמא א'

נתונים:
V = 0.067 (ונטה בעוצמה של 240 מק"ש / 3600 = 0.067)
Q = 0.4 (כלומר נורה בעוצמה של 400 וואט)
הטמפרטורה מחוץ לחדר הגידול היא 25 מעלות

חישוב: 0.4 = 0.067*1.22*dT תוצאה סופית: dT = 4.93

מסקנה: בחדר זה הטמפרטורה הסופית תהיה 25 + 4.93 מעלות = 29.93 מעלות

דוגמא ב'

נתונים:
V = 0.166 (ונטה בעוצמה של 600 מק"ש / 3600 = 0.166)
Q = 0.6 (נורה 600 וואט)
טמפרטורה מחוץ לחדר הגידול 28 מעלות

חישוב: 0.166*1.22*dT = 0.6 תוצאה סופית: dT = 3

מסקנה: בחדר זה הטמפרטורה סופית תהיה 28 + 3 = 31 מעלות (שימו לב להבדל הקטן משמעותית בעליית הטמפרטורה עקב עוצמת האיוורור הגבוה !)

חישוב עוצמת האיוורור הדרושה לחלל הגידול.

ניתן לחשב מהי עוצמת האיוורור במק"ש אותה אנו דורשים בסביבת הגידול שלנו. במקרה זה צריכים להיות בידינו נתונים בנוגע לעוצמת התאורה, לטמפרטורה מחוץ לחלל הגידול ולטמפרטורה המקסימלית אלייה אנו רוצים להגיע בתוך חלל הגידול. באמצעות הנוסחא ניתן להגיע לחישוב הרצוי.

דוגמא א'

נתונים:

Q = 0.6 (נורה 600w)
dT = 1 (נניח כי מדובר בקיץ החם בישראל והחום מגיע ל-29 מעלות, מכיוון שטמפרטורה מעל 30 מעלות אינה אופטימלית לגידול נרצה כי dT = 1)

חישוב: 0.6 = V*1*1.22 תוצאה: V = 0.49

מסקנה: בחדר זה דרוש איוורור בעוצמה של 1764 מק"ש (3600X0.49 = 1764), מדובר בעוצמת איוורור גדולה מאוד אשר נובעת מהדרישות הקיצוניות שלנו.

דוגמא ב'

בהמשך לאותה דוגמא בהנחה והיינו מקלים במעט את הדירשות שלנו והיינו מוכנים להתפשר גם על 31 מעלות, אזי היינו מקבלים:

Q = 0.6
dT = 2

חישוב: V*2*1.22 = 0.6 תוצאה: V = 0.25

מסקנה: בחדר זה דרושה כעת עוצמת איוורור של 900 מק"ש (3600*0.25 = 900), קצת יותר סביר ו-31 מעלות זה לא אופטימלי אבל לא רע בכלל…

חישוב עוצמת תאורה מקסימלית

כיוון שאנו יודעים מהם התנאים האופטימליים בחלל הגידול, נוכל לחשב את עוצמת התאורה המקסימלית האפשרית, במידה ויהיו בידינו נתונים לגבי עוצמת האיוורור והטמפרטורה מחוץ לחלל הגידול ובתוכו. נדגים זאת:

דוגמא א'

V = 0.166 (ונטה בעוצמה של 600 מק"ש / 3600 = 0.166)
dT = 4 (נניח כי הטמפרטורה בחוץ היא 28 מעלות ואנו לא מוכנים שהיא תעבור את ה-32 מעלות)

חישוב: Q = 0.166*4*1.22 תוצאה: 0.81

מסקנה: עפ"י הדרישות האמורות ניתן להתקין בחדר זה נורה של 800w !

דוגמא ב'

V = 0.055 (ונטה בעוצמה של 200 מק"ש / 3600 = 0.055)
dt = 4 (נניח כי הטמפרטורה בחוץ היא 28 מעלות ואנו לא מוכנים שהיא תעבור את ה-32 מעלות) חישוב: Q = 0.055*4*1.22 תוצאה: 0.268

מסקנה: עפ"י הדרישות ניתן להתקים בחדר זה נורה בעוצמה של 250w בלבד, במקרה זה די בולט שרצוי להגדיל את עוצמת האיוורור.

חישובים נעימים 🙂

ייחורים
ייחור הינה שיטה מתקדמת יותר שבאמצעותה ניתן ליצור מצמח אם צמחים זהים גנטית ע"י השרשת ענפים. כלומר, באמצעות ניתוק ענף מהאם והשרשתו במצע הגידול או צמר הסלעים ניתן ליצור צמח חדש (זהה לחלוטין מבחינת גנטיקה ומין) לצמח האם. לשיטה יתרונות רבים, בעיקר עבור מגדלים המעוניינים בתוצאות אופטימליות, אך היא מומלצת בעיקר למגדלים מנוסים יותר. היתרון הברור ביותר הוא שהייחור יגדל מהר יותר יחסית לצמח שהונבט באדמה ולרוב יהיה בוגר מינית מייד לאחר ההשרשה. בנוסף מכיוון שאנו מכירים את צמח האם, ברור לחלוטין איזה ייחור נקבל ואילו תכונות יהיו לו.

ציוד דרוש לייחור
חומר ייחור (כגון הורמוריל 3)
כיפה לצבירת לחות (פרופגטור)
סכין חדה – סכין יפנית או סכים מנתחים, סקלפל
קוביות השרשה (רוקוול – מומלץ מאוד) או כוסות חד פעמיות ואדמה אוורירית במיוחד

כיצד מייחרים
יש לבחור צמח אם בריא, בן חודש לפחות, ולהשקותו כ-24 שעות לפני המועד בו מעוניינים ליצור את הייחורים. מומלץ לבחור ענפים בריאים, באורך של 5 ס"מ לפחות. יש לחתוך ענף מצמח האם באמצעות סכין חדה, בסמוך לגזע הראשי, בחתך אלכסוני (45 °) ולהכניס אותו מיד לכוס מים. כאשר הייחור בתוך המים יש לחתוך את העלים בחלקו התחתון של הענף ולהשאיר רק סט אחד של עלים (או שניים) בחלקו העליון. לאחר מכן יש לטבול את הייחור באבקת השרשה ולדאוג לכסות היטב את כל התחתית של הייחור בחומר ההשרשה (חשוב לא להחזיר את הייחור למים).
יש לשתול את הייחור בקוביית השרשה או במצע הגידול. במידה ויש מרווח בין היחור לדפנות הקובייה יש למלא את החלל הנוצר באדמה. בשלב ראשון יש להשקות בצורה מתונה (לא להציף !)
ומומלץ להשתמש בשפירצר על מנת לרסס את עלי הייחור.- כעת יש להניח את הייחור בכיפה לצבירת לחות (פרופגייטור – Propagator). הייחור מוכן בשלב זה להשרשה. בשלב ההשרשה (שנמשך כשבועיים) על הייחור להימצא בלחות של 80% ומעלה, מכיוון שעדיין אין לו שורשים שיכולים לתמוך בו ועליו לאסוף את המים הדרושים לו מהסביבה. רצוי להשתמש בשפריצר על מנת להרטיב קלות את העלים מדי יום. אין צורך להשתמש בנורות בעלות עוצמת תאורה גבוהה, ונורות מסוג פלורסאנט מספיקות בהחלט לייחור הצעיר, הרגיש בשלב זה של חייו לחום גבוה.
כעבור שבוע או מעט יותר יחלו להופיע שורשים (זהו סימן שהשרשה החלה בהצלחה), וכעבור שבועיים עד שלושה שבועות, כאשר הייחור בעל מערכת שורשים בוגרת ניתן להוציאו מכיפת הלחות ולהעבירו לעציץ או מערכת הידרופונית על מנת שיגדל באופן רגיל.

שימוש בצמר סלעים (Rockwool)
מומלץ להשתמש בצמר סלעים (Rockwool) על מנת לשפר את סיכויי הצלחת הייחור ועל מנת להקל על ההעברה והטיפול בייחור. הייחור באמצעות צמר סלעים הינו באותה שיטה כמתואר למעלה אך יש צורך להשרות את צמר הסלעים תחילה במים (רצוי מים בעלי pH בגובה 6.0-6.5) במשך 12-24 שעות. לאחר מכן יש לאפשר לצמר הסלעים להתייבש במשך מספר שעות, כך שישאר לח באופן אחיד אבל לא רטוב. בשלב זה ניתן כבר להכניס לתוך הצמר את הייחורים.

תנאי גידול אופטימלים והשפעתם
בגינון ביתי, אשר מתבצע במקומות סגורים כגון חדר או ארון, תנאי הגידול הם סוגיה חשובה לצורך גידול בריא וירוק. הנושא בעל חשיבות גדולה יותר כאשר מדובר במדינת ישראל (בה באזורים מסויימים הטמפרטורה בקיץ יכולה להגיע ל-40 מעלות והלחות עשויה להתקרב ל-100%), ובעיקר בשימוש בתאורה מקצועית לגידול צמחים – מנורות לחץ גבוה, אשר הינן הכרחיות לגידול מוצלח.

התנאים המומלצים לגידול מרבית סוגי הצמחיה משתנים, ונעים לרוב סביב 22-28 מעלות (רוב הצמחים אינם אוהבים טמפרטורה גבוהה מזאת, למרות שיש יוצאי דופן). הלחות המומלצת היא 40%-60% ויש לשים לב לרמות לחות גבוהות (מעל 80%) על מנת להימנע מהווצרות עובש (בעיקר בצמח)

לחצו כאן ל חברות גינון ועיצוב גינות מומלצות באינדקס וועדי הבתים של הפורטל