גידול צמחיה – אוורור

אוורור הוא קריטריון חשוב מאוד בגידול ביתי ועלינו להתחשב בו ברצינות בבואנו לגדל צמחים בשיטת Indoor.
שמירה על טמפרטורה נכונה ומתאימה לצמח הנה אלמנט עיקרי וטמפרטורה נמוכה או גבוהה מדי תזיק לצמח ועלולה אף להרוג אותו.

בעיית החום קריטית בעיקר בעונת הקיץ, בה טמפרטורת הסביבה יכולה להגיע לרמה של 37 מעלות והטמפרטורה בבית שאינו ממוזג עלולה להגיע אף ל-28 מעלות. אם נוסיף את החום שמפיצה נורת הגידול ההכרחית, הרי שניתן בקלות להגיע לרמות של 33 מעלות בתוך ארון הגידול ואף יותר.

חשיבות האוורור:
שמירה על טמפרטורה – הטמפרטורה האופטימלית לצמח היא 26 מעלות, כאשר הרף המקסימלי אותו אסור לעבור עומד על 30 מעלות צלזיוס. חריגה מהרף הזה תעצור את גדילת הצמח ואף עלולה להביא למותו. אמנם גידול בחוץ (Outdoor) מתבצע בחום גבוה מ-30 מעלות, אך יש לקחת בחשבון את תנועת האוויר בחוץ, אשר מסייעת לצמח להתגבר על בעיית החום.
תנועת האוויר בארון – זרימה של אוויר על גבי הצמח מאלצת אותו להתחזק על מנת שלא ישברו הגזע או הענפים.
צריכת CO2 – דו תחמוצת הפחמן – גז זה הנו מרכיב חיוני בתהליך הפוטוסינתזה ובלעדיו התהליך יעוכב. הגז הזה נמצא באוויר ועל כן יש חשיבות להכניס אוויר טרי לארון על מנת לספק לצמח את הדרוש לו.
שמירה על לחות – כאשר הטמפרטורה גבוהה בתוך הארון או חדר הגידול, המים מתאיידים ויוצרים לחות בתוך בית הגידול. רמת הלחות הנחוצה לצמח היא 60%. לחות גבוהה מרמה זו אינה בריאה לצמח ויכולה לפגוע בו. כניסת אוויר טרי והוצאת האוויר מאזור הגידול יבטיחו סילוק הלחות העודפת.

שיטות אוורור:

ונטה או מפוח – ונטה או מפוח הם מכשירים ל"ניוד" אוויר. אוויר נשאב מצד אחד ויוצא מהצד השני של המכשיר. קביעת ונטה או מפוח בחלל הגידול תבטיח סילוקו של האוויר החם החוצה.
לפתחי הכניסה והיציאה של המכשיר ניתן לחבר צינור בקוטר המתאים בשביל:
א. למקד את שאיבת האוויר ישירות למקור החום.
ב. להרחיק את האוויר החם היוצא ככל הניתן מבית הגידול.

המיקום הטוב ביותר לחור הוצאת האוויר הוא בחלקו העליון של הארון כיוון שהאוויר החם עולה למעלה בתוך החלל.

פרט חשוב נוסף הוא פתח יניקה. על מנת שלא ייווצר ואקום בתוך הארון בעת הוצאת האוויר החם החוצה, יש לעשות חור כניסה לאוויר חדש וטרי מבחוץ.

קיימות שתי אופציות:
א. חור פסיבי – חור בקוטר הונטה או המפוח, לכניסה של אוויר.
ב. חור אקטיבי – ונטה נוספת אשר מורכבת "הפוך", כלומר מכניסה אוויר טרי מבחוץ פנימה.

חישוב הספקי ספיקה – בארץ נמדדת ספיקת הונטה או המפוח ביחידות של מק"ש [מטר-קוב לשעה]. כלומר, כמה מטר מעוקב של אוויר זורם דרך המכשיר בשעה. על פי כך ניתן לחשב באם הונטה מספיקה לאוורור הארון.

דוגמה: נניח שקיימת ונטה בעלת ספיקה של 300 מק"ש – כלומר היא מוציאה 5 300/60= מטר מעוקב בדקה. בהנחה שקיים ארון גידול 1×0.5×2 [נפח הארון = 1 מטר מעוקב, לצורך הנוחות], הונטה תוציא את כל האוויר שבתוכו חמש פעמים בדקה, או פעם אחת ב-12 שניות.

2. מאוורר – בזמן שהנורה דולקת בתוך הארון אין בעיה לפתוח את דלתו ולהציב מאוורר חיצוני בכיוון הארון.
המאוורר תורם לגידול בשתי דרכים:
א. יוצר סירקולציה של האוויר בתוך הארון ומוציא את האוויר החם.
ב. מפעיל משבי רוח על הצמח וגורם להתחזקותו.
מאוורר לבדו בדרך כלל אינו פתרון מושלם.

3. מזגן – הפעלת מזגן בחדר בו נמצא הארון יוריד את טמפרטורת החדר בצורה משמעותית ובעקבות כך גם הטמפרטורה בארון תצנח.
יש לתת את הדעת על שלוש נקודות:
א. טמפרטורת החדר לא תרד מתחת לרמה המינימלית.
ב. עלויות החשמל של הפעלת המיזוג.
ג. מזגן מייבש לחות ולכן צריך לעקוב אחרי רמת הלחות בחדר.

4. קרח יבש – קרח יבש הוא פחמן דו חמצני קפוא. טמפרטורת שטח הפנים של בלוק קרח יבש היא 78.5- מעלות צלזיוס וכשהוא נמס הוא הופך לגז במקום לנוזל. שתי תכונות אלה עושות אותו מעולה לקירור.
הצבת בלוק קרח יבש בתוך ארון הגידול תבטיח הורדת הטמפרטורה בצורה יעילה.

עם זאת, יש לטפל בחומר זה בזהירות יתירה, שכן טמפרטורת השטח הקפואה שלו יכולה בקלות לגרום לכוויות קור חמורות. יש לגעת בקרח היבש בידיים מכוסות כפפות עבות.

כמו כן יש לשים לב לריכוז הפחמן הדו חמצני בחדר. באוויר רגיל, ריכוז הפחמן הדו חמצני עומד על 0.035%. באם ריכוזו עובר את רמת ה-5%, האוויר הופך להיות רעיל. יש לדאוג לאוורור החדר.

באדיבות הידרו-שופ, הראשונה והמובילה בהידרו.

כניסה לאתר הידרושופ