גז-לנים נמאסתם – המאבק בחברות הגז

בעקבות "מרד צרכני הגז" שהגיע לאחרונה לתודעת הציבור, פורטל "בית משותף" מתגייס ומעמיד לרשות המאבק מאמרים וכתבות בעמוד הראשי ואת פורום צרכנות לתגובות והתייחסויות הציבור לנושא בתקווה שזו תהייה הסנונית הראשונה המבשרת את המאבק בקרטלים למיניהם שהדבר היחיד העומד מול עיניהם הוא הרווח השנתי לבעלי המניות ולעזאזל הציבור.

על המאבק
ביום שלישי, 15.3.04, היום בו צוין ברחבי העולם יום הצרכן הבין לאומי. יצא לדרך מרד צרכני הגז בישראל.
כבר עכשיו עושה רושם כי מדובר בפעם הראשונה בה מרד צרכנים מצליח לנצח ולכופף את החברות שנראו עד כה בלתי מנוצחות. אבינועם מגן, מנהיג המרד, מקווה כי ניצחון זה יהיה הראשון אך לא האחרון וכי הוא יחזיר לצרכנים בישראל את רוח הלחימה ואת האמונה שאפשר לנצח!

חברות הגז לא ציפו למבול של פניות. החברות חשבו שמדובר בגל קצר שיחלוף מהר, אלא, שהצרכנים בישראל גילו דבקות במטרה, נענו לקריאת המרד והעבירו אותה בהתלהבות באמצעות הדואר האלקטרוני. החברות שהוצפו בפניות עברו להתגוננות והגיבו בהיסטריה. היו שמיהרו להעניק הנחות מפליגות לכל פונה, היו שניסו לתקוף אישית ולהשמיץ את מנהיג המרד, והיו כאלה שהתעקשו לא לוותר ולו על שקל אחד.

כיצד הכל התחיל?
אבינועם מגן, מנהיג המרד, גילה כי ישנם פערי מחירים דרמטיים בין מחירי הגז הביתי המסופק בבלונים ביתיים ובין המחירים הנגבים ממי שמחובר למערכת גז מרכזי. הסיבה קשורה כנראה, שמי שמקבל אספקת גז בבלונים יכול לעבור בקלות מחברה לחברה ללא תלות בשכניו, ואילו מי שמחובר למערכת גז מרכזי צריך את הסכמת שכניו כדי לעבור חברת גז אחת לחברת גז אחרת ולכן התחרות בין החברות הרבה יותר קטנה.
האבסורד: במערכת גז מרכזי, ישנם מקרים רבים בהם מחיר דמי השימוש גבוה יותר ממחיר הגז עצמו. כך למשל לעיתים לא יהיה כמעט הבדל בחשבון הגז שיקבלו זוג קשישים עריריים בחודש בו הם בישלו להם כדי צורכם לעומת חודש בו הם בכלל לא היו בבית.
מחיר הגז בבלונים ביתיים נמוך יותר ממחיר הגז בצובר מרכזי, למרות שהלוגיסטיקה סביב בלוני הגז גדולה הרבה יותר וכוללת הובלה, הפצה, התקנה וסבלות. הסיבה לפערי המחירים היא שהלקוחות המחוברים לבלוני גז פחות כבולים לחברת הגז שלהם. הם יכולים לרכוש בלוני גז מחברות שונות ולכן יש תחרות והמחירים נראים בהתאם. לעומת זאת מי שמחובר לגז מרכזי מתקשה לעבור מחברה לחברה ולכן התחרות רדומה.

בתחילת המרד היה ברור כי האויב הקשה ביותר של מאבק צרכנים הוא הפסיכולוגיה והאמונה המוטעית הרווחת כאילו לאזרח הקטן אין בכלל סיכוי, וכי אם בכלל אפשר להצליח הרי שזה כרוך במאמצים גדולים מאוד.

כבר למחרת "הכרזת המרד" התקבלו תגובות של צרכנים אשר הגיעו לחברות הגז שלהם עם פלט מודפס של הודעת המייל שהגיעה אליהם – וזכו להנחה מיידית.

בשוק הגז בישראל משחקות כמה חברות גדולות החולשות על כ 90% מאספקת הגז בישראל. מאחורי החברות הללו משתרכות כמה חברות קטנות המזנבות החברות הגדולות, מסתפקות ברווחים קטנים יותר ונותנות סיכוי ליצירת תחרות בענף.

את המאבק הראשון שהיה "פיילוט" לקראת המרד הארצי ליוו מצלמות הטלוויזיה של התוכנית בולדוזר עם מיקי רוזנטל "שידורי קשת". בעלי חברת פזגז המספקת את הגז המרכזי ליישוב עופרים בו מתגורר אבינועם מגן, סירבו לאפשר לתושבים לעבור מגז מרכזי יקר, לצריכת גז בבלונים במחיר זול יותר. בהיעדר תחרות, דרשה חברת פזגז מכל מי שהעז להתנתק ממערכת הגז המרכזי, להגיע עצמאית אל משרדיה, לרכוש בלוני גז, להובילם ברכבו הפרטי ולהתקינם בביתו לבד.
פניות לחברה לא זכו לכל תשובה. גם פניות שהופנו אל החברה ממשרד התשתיות לא זכו למענה. אפילו מצלמות הטלוויזיה לא הזיזו את החברה מעמדתה נוקשה. הסדק הראשון שנוצר בחומה הבצורה של פזגז נוצר כאשר הוגשה לה בקשת התנתקות, מגובה בחתימותיהם של מחצית מהתושבים המחוברים למערכת הגז. רק אז החלה חברת פז גז "לחזר" אחרי תושבי עופרים ולהציע להם הצעות קוסמות.

במקום להתחרות על כיס הצרכנים, משחדים את הקבלנים.
המחוקק ניסה ליצור תחרות וקבע כי דיירים המחוברים למערכת גז מרכזי יכולים לעבור מחברת גז אחת לחברת גז אחרת כעבור שנה מיום חיבורם למערכת. המטרה הייתה ליצור תחרות על כיסם של הצרכנים אך בפועל נוצרה תחרות בעיקר על כיסם של הקבלנים. בכל אימת שקבלן בונה בניין חדש, ממהרות חברות הגז לפנות אליו, ובמקום לגבות ממנו תשלום על ההתקנה, הן מציעות לו לבצע את כל העבודות חינם ואף לשלם לו תמורת התחייבות לחבר את הדיירים לאותה חברת גז. מיד עם כניסת הדיירים לבית החדש, חברת הגז גובה מהם סכומי עתק בגין מונה הגז, סכומים אלו אינם קרובים בכלל למחיר האמיתי של המונה. יתרה מזאת החברות יוצאות מתוך ההנחה כי הצרכנים ימשיכו להיות מחוברים אליהם למשך תקופה ארוכה, שהרי כולם יודעים שהצרכנים הישראלים הם פראיירים שלא מתים, לא מתחלפים ואפילו לא מחליפים את חברות הגז. לעיתים חברות הגז דורשות מהקבלן התחייבות כי דיירי הבית לא יחליפו את חברת הגז למשך 5 שנים, הגם שעל פי החוק ניתן להחליף חברת גז כבר כעבור שנה אחת.

אבינועם מגן טוען כי יש צורך לערוך שינוי דרמטי בחקיקה, על פי הצעתו יש לקבוע בחוק כי קבלן הבניין יתקין על חשבונו את מערכות הגז, אף אם הדבר יביא לעלייה מסוימת במחיר הדירה, ואילו מי שייבחר את חברת הגז יהיה ועד הבית. העלייה במחיר הדירה תהיה זעומה לעומת מחיר מוני הגז העומד על כ 1700 ₪ לדייר ומחירי הגז הגבוהים בכל השנים שלאחר מכן. אין ספק כי בדרך זו תיווצר תחרות ובין לילה מחירי הגז בישראל ירדו ומחירי מוני הגז יחזרו לפרופורציה.