תודה רבה רבה
וגם בידיעה שפוסמה על תיקון צפוי בחוק מכר דירות, אשר בו יוגדר בצורה ברורה שטח הדירה לצורך מכירה ע"י קבלנים. בשיטה זו שטח הדירה לא זהה באופן מדויק לנאמר בסעיף 58 של חוק המקרקעין, אבל הוא קרוב מאוד אליו.
למרות שלא מצויין במפורש שמרפסות כבר כלולות
איפה אמצא את הצעת תיקון חוק מכר?
מכיון ואינני משפטנית, אני מעוניינת לחדד איזה מרפסת פתוחה פטורה:
א. מרפסת בלתי מקורה .
ב. מרפסת מקורה חלקית.
ג. מרפסת מקורה (ללא 3 קירות ) .
אודה לתשובתך.
לא בטוח שגורלה של ההצעה הנוכחית יהיה שונה מזו של קודמותיה (פח אשפה).
´שטח רצפה´ היום, כולל מרפסות מקורות אבל לא כולל מרפסות לא מקורות לרבות מרפסות ענקיות של פנטהאוזים של 40 מ"ר ושאינן בולטות.
שנית –
בפסק הדין שצורף, יש בסעיף 18 את ההנחיות המחייבות לרישום שטח הדירה בטאבו – ציטוט:
"אני מאשר ששטחי הרצפה של הדירות, כוללים מרפסות מקורות, מחיצות פנימיות של הדירות, ואינם כוללים גזוזטראות (מרפסות שאינן מקורות), קירות חיצוניים, וקירות בין דירה לדירה"
ושלישית –
הפרסום הרשמי של משרד הבינוי והשיכון אומר שנמסרה הודעה לועדה בכנסת ולאחר מכן יפורסם נוסח המפרט החדש שמצורף לחוזה על פי חוק המכר (דירות). ראה הפרסום –
נוסח המפרט הקודם מצוי באינטרנט, וכשיפורסם המפרט החדש, הוא יהיה בדיוק באותו מקום:
סעיף 7 הוא לא "עוד סעיף".הוא סעיף כמו בכפלה במינוס(-) במתמטיקה ,שהופך את כל פס"ד למקרה שלאחרי תיקון 26
ואלו כמוני שרוצים הפוך.
אז זהו אין יותר משמעות לגזוזטראות ותירוצים מצחיקים, כי ניתק סופית ובמפורש הקשר בין סעיף 57 ל 58
אגב גם במצב הקודם !!היו שופטים שלא ראו במרפסת ענקית לא בולטת "=כגזוזטרה"
הרגולטור בכנסת מסתבר ,כולל המוזמנים עו"ד שהגיעו מאגודה לתרבות הדיור,הוא תינוק ינוקא לא מקצועי ולא מנוסה בחיי היום יום ,שלא צופה בעיות ברורות
לעומת צווי הארנונה למשל ,של מרבית העיריות ,מגדירות יותר במדוייק איזה מרפסת כן ואיזה לא…
שים גם לב שבפסק הדין מובאים מקורות רבים הטוענים ומסבירים מדוע לא הגיוני לחייב בהוצאות אחזקת הרכוש המשותף בגין מרפסות צמודות (ובמיוחד סעיפים 28, 29, אך גם בסעיפים רבים נוספים כמו 13,14 ), אני מבין שאתה חושב אחרת ואשמח לדעת מדוע.
היום ,בנוסח החדש, נותקה הזיקה ובוטלה ההפנייה לסעיף 57נראה שממש בכוונה!
אחרת ,אין כמעט משמעות אחרת לתיקון.
.
וגם בחוקים אחרים:
חוק היטל על רכוש (הוראת שעה), תשמ"ה–1985 סעיף 9(ג):
(ג) שווי של בנין עסקי שנועד לשמש בחקלאות, שאיננו בנין מאגר, ואין בו שימוש אחר הוא סכום המתקבל מהכפלת מספר המטרים המרובעים של כל שטח הרצפות שבבנין, להוציא מרפסות פתוחות  וגזוזטראות, ב-3,500 שקלים.
וגם בנוסח קודם של חוק מיסוי מקרקעין נאמר:
"….תשכ"א-1961 [נוסח משולב], או שהיא בבית שיש בו לפחות ארבע יחידות דיור והרשום כבית משותף כאמור או הניתן להירשם כאמור, ושטח רצפותיה הכולל להוציא מרפסות פתוחות וגזוזטראות אינו עולה על 70 מ"ר….
ועדיין עד כמה שאני מבין המרפסת לא נכללת בשטח הרצפה (ראה את הודעתה של דינה שכותרתה "חוץ מסעיף 7 יש בפסק הדין עוד סעיפים").
וגם לא הסברת מדוע לפי דעתך נכון(מבחינה הגיונית , להבדל מבחינה משפטית) לכלול את המרפסת בחישוב, "הטענה המגוחכת" שבפסק הדין כלל לא נראתה מגוחכת בעיני השופט שהתייחס בהרחבה לא רק לשאלה האם מרפסת של פנטהאוז היא גזוזטרה, אלא גם לשאלה האם נכון להכלילה בחישוב שיעור ההשתתפות באחזקת הרכוש המשותף והביא מקורות שונים מהם עולה שאין להכלילה.
הבנתי שאתה "רוצה הפוך" , אבל מה ששאלתי זה האם יש לך נימוקים נגדיים מדוע כן ראוי להכליל את המרפסת בחישוב ?
המרפסת הוחרגה בפס"ד, כי בחוק הקודם ,שטח הרצפה חושב לפי סעיף 57 שהחריג גזוזטראות…
והשופט אמר שהוא מתייחס לדין הקודם ומזהיר בפני הדין החדש
היום כבר אין הפניה לסעיף 57.!!
היום,אם אתה רוצה להחריג משהו, אתה צריך להסביר באיזה רשות אתה מחריג ,…
ואגב ,למרות שאין קשר בין חוק המקרקעין-נשוא דיוננו ,לבין חוק המכר או צו הארנונות ( פקודת העיריות) הבאתי עוד פס"ד מהעיריות
אני בטוח שמרבית אלו שיש להם מרפסות ,מצדדים באופן טבעי ,בפרשנות אינטרסנטית פרטית של הנוסח הקודם-עניין של זמן עד שיצא תקדים ראשון
אגב ששו
חוץ מזה שההגיון לא כל כך שייך למשפטיות
פשוט צריכים פרנסה ל 40000 עו"ד ולכן גם בכנסת אנו לא מסבירים שהחוק דפוק,ולא ברור דיו,כי פרנסתנו מאי בהירות החוק.
אפילו עו"ד עופר שחל לא טרח להגיע /לזעוק בדיון ,אלא רק ´לשלוח מכתב´…
וגם שופטים ומזכירות ועוד צריכים פרנסה
מה שכן חסר בשרשור זה הם הטיעונים שכנגד.
אולי במקרה זה "הגיונית" החלטות עיריות מסוימות ליטול רק 30% מנה לצורך ארנונה
לעומת להבדיל אם זו דירה עם מרפסת, לא מקיפה,שאינה בולטת מחוץ לבניין ,בהמשך´ לסלון
בכל אופן המחוקק בחוק המקרקעין בתיקון החדש ,לא הבדיל,ודרש חישוב לפי שטח רצפות.לא מעניין אותו השאר :אם מרפסת או לא מרפסת ,אם צמוד או לאו.
בעצם בעלי בתים שנהנו ממרפסות וגם קיבלו פטור מוחלט מארנונה למשל, או מוועד בית,עוד נהנו בנוסף גם מפטור מס, על גב אלו שאין להם מרפסות=הם משלמים ארנונה בשבילם…
דרוש במידה רבה פיצוי רטרואקטיבי…"היגיונית"
הצעת החוק הזאת רחוקה מלהתממש.לא מדובר בתקנות,אלא בתיקון לחוק ממש.מלבד זאת,זה לא ישפיע בכלל על חוק המקרקעין ועל חלוקת נטל מיסי הועד.
פסק הדין דחה את הטענה וקבע כי הגלריה אינה גזוזטרה ולכן יש להביאה בחשבון.
אם אתה מנסה לטעון שדין מרפסת של פנטאוז כדין גלריה אז טעות בידך , גלריה היא מעין קומה פנימית נוספת בתוך המבנה, היא מקורה ואין שום דמיון בינה לבין מרפסת.
מאידך פסק הדין כן מחזק את הטענה שמרפסות לא מקורות אינן צריכות להכלל, ראה ציטוט מתוך סעיף 7:
"כוונת המחוקק בהוציאו מגדר שטח רצפת הדירה, לצורך החלת סעיף 57 לחוק, גזוזטראות, דהיינו מרפסות בלתי מקורות וקירות חיצוניים ( בעניין זה ראה ע"א ( ירושלים ) 190/84 אליצור דיבון נ´ הממונה על מרשם המקרקעין, תשמ"ה (ב) עמ´ 265, שם התייחס כב´ השופט זילר לגזוזטרה כאל מרפסת). "
סעיף 57 כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
כבר ללא רלוונטי אחרי תיקון 56
זה כל העניין בתיקון 26
קח את המילה "גזוזטרה" מסעיף 57 וקבור אותה עמוק עמוק באדמה.תגיד תודה שבעלי דירות אחרות שילמו למעשה את הארנונה שלך על המרפסת עד כה- כמה עשרות שנים….
אילו המרפסות היו נכללות בחישוב מלכתחילה,שאר 95% מבעלי הדירות בישראל (ללא מרפסות) היו משלמים מן הסתם פחות ארנונה.
לידיעתך, בעלי מרפסות משלמים ארנונה . תבדוק ! ותנוח דעתך.
ב. האם תוכל להסביר לי : מדוע בעלי מרפסות צריכים לשלם ו ע ד ב י ת עבור המרפסות ? ויותר מזה : איזה הוצאות יש לועד הבית הקשור לגודל דירה ?
כל הדירות נהנות באופן שווה מההוצאות השוטפות. וכך צריך לשלם ועד בית , אבל החוק לא הטיב עם בעלי הדירות הגדולות וקבע שמשלמים לפי גודל.
אז כשהחוק נותן לכם אצבע אתם רוצים את כל היד ! גם את המרפסות. זה עיניים גדולות או צרות עין או שניהם ביחד…
אך לעניינינו העיקרי, בכל פעם שאין לך תשובה לטיעון כלשהו ספציפי אתה מתעלם ממנו ונאחז בסיסמאות.
כך היה בהתיחסותך לשאלתי הראשונה אליך שהייתה לא לגבי הפן החוקי אלא הפן ההגיוני של גביה עבור מרפסת, לא הבאת אפילו נימוק אחד מדוע זה צודק/הגיוני להכליל מרפסת בחישוב, לא התמודדת עם אף אחת מהטענות שבפסק הדין שדינה הביאה.
לאחר מכן הודית שהצמדות אינן חייבות גם אחרי התיקון בחוק וכשהסברתי לך שמרפסות פנטהאוז (שכנגדן יצא קצפך) הן בד"כ הצמדות התעלמת מכך.
אחר כך הבאת "לקינוח" פסק דין מלפני התיקון שאינו תומך כהוא זה בדיעותיך (ואף במרומז פוסל אותן) ומשהצבעתי על כך בפניך אתה מסביר שפסק הדין לא רלוונטי כי הוא מלפני התיקון , אז אפשר לשאול למה הבאת אותו?
חוץ מזה ההתעניינות שלי בנושא היא אקדמית בלבד, שים לב שלא הבעתי דעה ורק שאלתי שאלות, בבניין שלי בכל מקרה יש תקנון מוסכם שקובע חלוקת הוצאות ותיקון 26 לא משפיע עלי.
ברור שאם היו גובים ארנונה גם על המרפסות,העיריה יכולה הייתה להפחית את הנטל שהתרכז 100% רק בדירות ללא מרפסות
כשם שאם היו מבוטלים פטורים ממס הכנסה או מארנונה -הנטל היה פחות על האחרים..מספיק כיתה ג´ להבין את זה.
לגבי איך לחלק-זה כבר שאלה אחרת:היה למשל אפשר לחלק לפי השווי של הדירות ואז המרפסות גם משפיעות על השווי-אם כי אולי קצת פחות משטח רצפתן..
משנקבע מפתח יש לו יתרונות וחסרונות אבל צריך לכבד את כללי המשחק, כמו שתוחמים גבולות בשאר חוקים, ומישהוא חוצה אותם אפילו ב 1 ועובר לתיחום אחר…
אבל בכל זאת ,ברור שאילולא שטח מרפסות של דיירים,היה אפשר להוסיף עוד דירה במקומם ,ועוד משלם נוסף לבניין, שהיה מסייע להתחלק בהוצאות כל הבית..
ולרוטשטיין הלא וותרן:
יתכן שאילו בעלי הדירות איתך בבניין היו יודעים את ההלכה החדשה-היו דורשים שינוי תקנון שיתקבל ברוב…רוב הדיירים ללא מרפסות
בכל מקרה, משנקבע נוסחה בחוק מה טעם לבדוק היגיון מאחוריה?!
העיקר הבריאות ובכבוד לכם