איתן, שאלה על ה-מ-פ-ק-חת!!!

מה עושים עם מפקחת
שעל כל דבר שזז ונושם היא צורחת,
ושיפוטה הלא רציונלי אינו מביא לי כל נחת
רק הרבה הרבה צער וקדחת
??????????

הדבר הכי גרוע בעולם לעשות – הוא להתנגח עם המפקחת.
היא שופטת מקצועית, ויש לתת לה לנהל את העניינים על פי שיקול דעתה המקצועי – בלבד.
למעשה, יש בין כל שני צדדים שבאים בפני המפקחת – תחרות – מי יהיה יותר אדיב ומנומס כלפי המפקחת כדי שהיא תסמן את הצד השני בתור "הרע" ואותי בתור "הטוב".
אין שום סיבה שבעולם להתעמת עם המפקחת, וזו בדרך כלל הטעות של "חסרי ניסיון" בהליכים משפטיים, שחושבים שהליך משפטי זה כמו ויכוח שכנים ברחוב, ששם בשיטה הישראלית מי שצורח חזק יותר הוא המנצח. זה בידיוק ההפך!!!.

קיים בבית המשפט חוק אחד ידוע, שעומד מעל כל שאר החוקים, והוא "חוק הפנל". מי שמרים את הראש יותר גבוה מהפנל – השופט מוריד לו אותו.

אז מומלץ מאוד מאוד לתת למפקחת כל כל הכבוד שבעולם, לפנות אליה אך ורק במילה "גבירתי" כגון: "כן גברתי" – "לא גברתי" – "אני מסכים עם גברתי" וכיוצא באלה, לא לקטוע את הדיבור שלה, ואם היא פונה אליך בזמן שאת מדברת – לשתוק מיד.
מי שלא יודע איך מדברים בשפת בית המשפט – סופו עגום.

……………………………………………………………………………………………………………………………………..

ראשית, תודה על ההתייחסות הרצינית לשאלתי המחורזת.
מתשובתך אני מבינה, שגם אם השופטת טועה לחלוטין מבחינת כל החוקים שלימדת אותי כאן במשך כמה חודשים טובים, וגם אם היא צורחת עליי בהיסטריה שיכולה לגרום לי התקף לב, אני אמורה להתכופף ולאפשר לה לדרוך עליי עד הסוף הרע. ואני אומרת "סוף רע", משום שלדעתי, היא כבר "סימנה אותי" ברגע שאמרתי שיש לקבל את הבקשה שלי, הואיל ו"הצד השני פעל באופן לא חוקי", וגם נימקתי מדוע. באותו רגע היא הודיעה לי (בצעקות, כמובן) ש"אני קובעת מה כאן חוקי או לא חוקי."
אתמול קראתי פסק דין שנתת למישהו בפורום, ולפיו הוגש ערעור נגד פסיקה שלה, שהייתה לגמרי בניגוד לחוק, וביהמ"ש המחוזי הפך, ובצדק, את החלטתה.
אז אמור לי, איתן, ידידי, האם השמעת המילה "חוקי", או "בניגוד לחוק" בפני הגברת הזאת אסורה עליי בתכלית האיסור ?
ואשמח לעוד טיפים שלך בנושא זה.
תודה רבה

בעל דין צריך שתהיה לו הזדמנות לטעון את טענותיו. זה נכון. אבל כאן נכנס חוק לא כתוב, שאומר שמה שבעצם קובע הן העובדות שבעל הדין כותב בבקשה (או בתביעה) שלו, ולא על טיעונים משפטיים (חוקי / לא-חוקי). נקודת המוצא היא שאין צורך ללמד את המפקחת מה חוקי ומה לא, כי יודעת חוק היא.

רק כאשר מגיעים לשלב הסיכומים, יש הזדמנות להביא טענות לגבי קיומו של סעיף חוק זה או אחר, או פסק דין שיש צורך להסתמך עליו.

יש גם הטוענים, שכאשר המפקחת קוראת את הבקשה בכתב ואת התגובה בכתב לבקשה, היא כבר גיבשה 99% מההחלטה שלה, וממילא אין טעם להכנס איתה לעימות.

ואם בסופו של דבר המפקחת שגתה בפסיקתה (וזה קורה), אז יש לשקול ערעור. אבל כל עוד הדיון מנהל בפניה, את אמורה להתנהג מקסימום כמו "פודל". מי שנותן למפקחת את כל הכבוד שבעולם ומדבר בשפת בית-המשפט – לא ישמע ממנה צעקות.

שפת בית המשפט אינה כמו השפה של היום יום בין בני אדם. מי שאינו יודע זאת עלול לשלם שכר לימוד יקר, שיכול היה למנוע, אולי, אם היה מיוצג ע"י עו"ד.

…………………………………………………………………………………………………………………………………………….

איתן, קראתי בעניין רב את דבריך, ואני מבקשת לשאול עליהם מספר שאלות. לשם כך אני מצטטת מתוך דבריך, ומתייחסת/שואלת:
1. "…מה שבעצם קובע הן העובדות שבעל הדין כותב בבקשה (או בתביעה) שלו…"
ואכן הסתמכתי בדבריי על "לא חוקי", אלא על מה שנטען בכתב התביעה שלי. אך כאמור, לשווא…
2. "אין צורך ללמד את המפקחת מה חוקי ומה לא, כי יודעת חוק היא."
אם כך, מדוע היא פסקה גם בפסק הדין שהצגת בפורום, וגם במקרה שלי בניגוד ל"חוק המקרקעין" וה"תקנון המצוי"?
3. "רק כאשר מגיעים לשלב הסיכומים, יש הזדמנות להביא טענות לגבי קיומו של סעיף חוק זה או אחר, או פסק דין שיש צורך להסתמך עליו."
במקרה שלי זה כבר מאוחר מידיי, לפחות לגבי העניין המסוים ההוא שביקשתי.
4. "יש גם הטוענים, שכאשר המפקחת קוראת את הבקשה בכתב ואת התגובה בכתב לבקשה, היא כבר גיבשה 99% מההחלטה שלה, וממילא אין טעם להכנס איתה לעימות."
אני מסכימה עם "הטוענים" כך, ולכן לא נראה לי שיש לי סיכוי אצלה. אי לכך, מתעוררת השאלה לשם מה בכלל יש צורך לקיים משפט. הרי ממילא לא יועילו הטיעונים והעדים ובעצם שום דבר. לזה אני קוראת "משפט למראית עין" ו"חוק למראית עין" ו"צדק למראית עין".
5. "ואם בסופו של דבר המפקחת שגתה בפסיקתה (וזה קורה)"
איתן, לא מדובר כאן "בטעות". הבעיה עם האנשים האלה היא, שהם חושבים עם "האגו שלהם" , ולא עם "הראש". ולכן במקרים רבים אין שום קשר בין החוק לבין ההחלטות שלהם. אדרבא, נשאלת השאלה, אם "זה קורה" ("הטעויות" הללו) יותר מידיי פעמים, מדוע עם ישראל ושאר אזרחי המדינה צריכים לסבול את זה. נשאלת גם השאלה האם יש דרך להתריע בפני מישהו במערכת המשפט על הבעייתיות הזאת בשיפוט של שופט זה או אחר. אני זוכרת שהיה מקרה שכל המערכת המשפט ידעה על בעייתיות של שופט מחוזי כלשהו (לא זוכרת את שמו), וכולם עד האחרון שבהם נמנעו לעורר את העניין, כדי לא לפגוע, חלילה, ב"כבודו" של אותו שופט, עד שהפרשה "התפוצצה". ואני שואלת: ומה עם "כבודם" ולא פחות חמור – עם כספם של המידיינים? אילו היה מדובר ברופא, בתי הקברות היו מלאים "בבעייתיות" שלו. ואם אתה שואל אותי, איתן, אני לא בטוחה שזה לא המצב גם ב"טעויות" של שופטים, שמנסים להראות שהם הרבה יותר "יצירתיים" ו"חכמים" מהחוק.
6. "אז יש לשקול ערעור".
לכך כבר לא נותר לי כסף. ואני לא בטוחה אם אותם "שופטים יקרים" לא לוקחים בחשבון אפשרות כזאת, כשהם פוסקים כפי שהם פוסקים. ולזה אני קוראת: "הרצחת וגם ירשת?!".
לי, מכל מקום, ברור היום, ואני מבקשת שיהיה ברור גם לשאר התובעים הפוטנציאליים בפורום שלנו, שעדיף להם לתקן את הטעון תיקון בעצמם, במקום לזרוק את כספם על משפטים חסרי צדק, ואחר כך לתבוע את כספי התיקון בחזרה. לפי אותו פסק דין שפרסמת בפורום, ההצלחה במקרה כזה מובטחת להם, או לפחות יש להם הרבה יותר סיכוי להצליח מאשר בהליכה לפי כל הכללים. שכן זו, מסתבר, אינה מוכיחה את עצמה.
7. "מי שנותן למפקחת את כל הכבוד שבעולם ומדבר בשפת בית-המשפט – לא ישמע ממנה צעקות."
צר לי, איתן, אבל טענה זו שלך, שהיא מאד הגיונית עבורי עבורך ועבור מרבית בני האדם, לא עמדה במבחן המציאות.
8. "שפת בית המשפט אינה כמו השפה של היום יום בין בני אדם."
מסכימה איתך לחלוטין, אבל נשאלת השאלה האם "שפת השופטת בבית המשפט" אמורה להיות שפה של צעקות היסטריות על כל אחד מהצדדים, כולל על עורך-דין, כל הזמן על כל עניין.
איתן, אתה מכיר אותי מספיק זמן כדי לדעת, שדוברת אמת אנוכי, ולא הייתי אומרת דברים בעלמא, אלמלא היו נכונים עד כדי כאב עמוק וצורב.
איתן, מה עוד אתה יכול להציע לי לעשות?
האם יש איזו אינסטנציה משפטית שאני יכולה לפנות אליה בקשר לנושא שהעליתי כאן באופן הכי הכי מנומס שאני יכולה להעלות על הדעת?
תודה רבה על כל ההתייחסויות

השופטת קיבלה את השקרים של הצד שכנגד כ"תורה למשה מסיני", בלי אפילו לבדוק את אמיתות הדברים איתי.
איך אני מוכיחה עכשיו שיש לי או שאין לי אחות? כלומר: יש לי ריאיות להוכחת השקרים של הצד שכנגד, אבל הרושם הראשוני כבר חרוט במוחה של השופטת, והשאלה היא אם היא תיתן לי בכלל להוכיח את ההיפכא מיסתברא.
בכלל, השקרים של הצד שכנגד הורסים אותי, ובא לי לצרוח להם שם שהם שקרנים מכוערים ומגעילים.
מה עושים?
תודה

אני לא יודע אם יש לך כבר פסק דין.
אם לא, אני לא מוציא מכלל אפשרות שאת תזכי. ההרגשות והתחושות לא אומרות כלום.

אם יש לך כבר פסק דין, שתפי אותנו בעניין (בלי לפרט מה שלא צריך) ואולי אפשר לתת עצה כלשהי לגבי העתיד.

על מערכת המשפט בישראל, את לא צריכה לספר לי. אני קיבלתי דו"ח על חציית כביש (כהולך רגל) באור אדום. מדובר בעבירה פלילית.
כמובן שביקשתי להישפט, והשופט בבית המשפט השלום לתעבורה התייחס אלי כמו אל סמרטוט. שלא לדבר על כך שהוא אמר לי שאני אשם בכל מה שנאמר בכתב האישום, והוא גם הגדיל פי שלוש את הקנס שהוטל עלי.

לא הקנס הגדול הרגיז אותי, אלא ההשפלה בהליך המשפטי, שבו אמר השופט שלא המשטרה צריכה להוכיח את אשמתי – אלא אני הוא זה שצריך להוכיח את חפותי.
מי שמבין קצת בהליכים פליליים יודע שאדם הוא זכאי עד שמוכחת אשמתו – וגם זאת בדרגה גבוהה של מעבר לספק סביר.

לא היתה לי ברירה, והגשתי ערעור לבית המשפט המחוזי – ושם קבעה השופטת המחוזית שאני זכאי באופן מוחלט, ושאין שום בסיס משפטי לקביעתו של שופט השלום שאם יש תקלה במערכת הרמזורים – הרי שעלי, כהולך רגל, להוכיח זאת (מה שקרוי – "חזקת התקינות" שכלל לא קיימת !!! ).

אני מכיר היטב את מערכת המשפט, והדוגמא דלעיל היא רק אחת מיני רבות. אבל בתוך כל הבלגן הזה, צריך לנסות לשפר עמדות ע"י התנהגות נכונה בשעת הדיון, כדי שהפסיקה תהיה בסופו של דבר – עניינית ולא אישית.

מחכה לשמוע מה עלה בגורלך…..

…………………………………………………………………………………………………………………………………………….

יש לכל בעל דין זכות לטעון את טענותיו ולהביא את ראיותיו.
אני לא יודע באיזה שלב ההליך שלך נמצא, מי תובע את מי, ומה קורה.
כעקרון, בכל משפט, בשלב הבאת ההוכחות, התובע הוא שמביא ראשון את ההוכחות שבידיו, לרבות עדים, מסמכים, צילומים, הקלטות וכו´.
לאחר מכן, הנתבע יכול להביא את כל הראיות בידיו, בדיוק כפי שעשה התובע.
לאחר מכן, מגיע שלב הסיכומים, שבו כל צד מנסה לשכנע את המפקחת שהוא צודק, בהסתמך על הראיות שהציג, על החוק, ועל פסקי דין הדומים לעניין.

לכן, לא יתכן שלא תהיה לך הזדמנות להציג את עמדתך המלאה ולהביא את כל ההוכחות שבידייך. אני מקווה שיש בידיך להוכיח את אמיתות הדברים שאת טוענת, ואם כך הדבר, ובהנחה שהדיון יתקיים על בסיס טכני-משפטי, ולא על התנצחויות אישיות, אז גם פסק הדין יהיה ענייני ולא אישי.
ועיקר, לא לאבד את התקוה. הצדק ינצח.

…………………………………………………………………………………………………………………………………………..

ראשית, אני מבקשת לומר לך, שאתה מתוק אמיתי, על כך שאתה מעודד ומנחם.
בלי לחשוף בינתיים פרטים מזהים, אומר רק שהסיפור טרם הסתיים.
אני לגמרי מבינה לליבך בעניין הסיפור המעצבן שאתה חווית. אחר כך אתה כותב: "אבל בתוך כל הבלגן הזה, צריך לנסות לשפר עמדות ע"י התנהגות נכונה בשעת הדיון, כדי שהפסיקה תהיה בסופו של דבר – עניינית ולא אישית." אתה יודע איך אומרים בפוליטיקה: "הכל פוליטי, והכל אישי." יופי, אז שיפרת עמדות. זה עזר לך? לא! נאלצת להגיע למחוזי. ואני שואלת: למה מחזיקים בהיררכית המשפט הנמוכה את הגרועים ביותר במקום להחזיק שם את הטובים במיוחד, וע"י כך לחסוך כסף גם למידיינים המסכנים וגם, ואולי בעיקר -למדינה. ה"נמוכים" האלה שנוהגים כ"עבד כי ימלוך", גורמים נזקים נפשיים וכספיים עצומים ע"י כך, שעל כל פסיקה שלהם צריך להגיש ערעור. באיזו "רפובליקת בננות" אנחנו חיים?
תגיד, איתן, האם ה"נמוכים" האלה מודעים בכלל לעובדה שה"נאשמים שלהם" זוכו ו/או זכו בערעור שהוגש על הפסיקה שלהם? אם כן, מדוע זה לא משפיע עליהם. אם לא, חמור ביותר.
ולכן איתן, אני שוב שואלת אותך אצל מי מתלוננים, ובבקשה ממך, אל תתחמק ממענה על השאלה הזאת. אני לא מתכוונת לשתוק על כך ששופט/ת עובר על "חוק כבוד האדם וחירותו" תוך כדי בירור שאלה כזאת בדיוק בכתב התביעה שלי.
תודות רבות

שאותו שכן שלטענתך משקר, יצטרך להעיד בפני המפקחת, ולאחר מכן, תהיה לך ההזדמנות לשאול אותו שאלות בחקירה נגדית, ואז עליך לנסות ולערער את מהימנות עדותו. תחשבי מה צריך לשאול אותו בחקירה הנגדית כדי להביך אותו ולהפריך את העדות שלו.

……………………………………………………………………………………………………………….

איתן, איך יודעים שהגיע שלב הסיכומים? האם השופט/ת מכריז/ה עליו? ומה קורה אז? המקום הופך לשוק, שבו כל דאלים גבר?
אכן, איתן, יש בידי כל ההוכחות הנחוצות, אבל לצערי, יצא לי בזמן האחרון להיווכח בצדיקים שהיה להם רע, ו"הודות לשופטים יוצאים מן הכלל" נהיה להם עוד יותר רע, וברשעים גמורים שקיבלו מבית-המשפט את כל הגיבוי לרשעותם, וזאת – בעזרת שקרים בלבד, בלי אפילו להוכיח את דבריהם. רפובליקת בננות, כבר אמרתי?
תגיד, איתן, יש לך בשבילי איזה טיפ איך מגיבים לשקרים של הצד שכנגד? מה עושים? אומרים להם: זה שקר, או אתם שקרנים או מה בדיוק? אני כל כך לא טובה בדברים האלה, שזה ממש פטטי.
תודות

נתתי לי רעיון טוב עכשיו.
תודה, איתן

הצעה שלי היא לא לפנות אליה בכלל ( מי שכבר הגיש תביעה רצוי לבקש מחיקה על הסף ) אלא לפנות לבית משפט השלום .
וזאת מתוך נסיון מר עם מפקחת שגרמה לי לעינוי ועיוות דין בגין חוסר ידיעתה ו/או התמצאותה בכל הנוגע לסמכויותיה ו/או לזכויות בעלי הדין .
בגלל טעות חמורה של מפקחת אני מתרוצץ כבר למעלה מעשור בבתי משפט שונים ואין מושיע .

אסור למפקחת לצעוק על בעל דין ו/או להתנהג אליו בזלזול
לא צריך ללקק לה ולא צריך להתנהג כמו פודל .
ברגע שהיא/הוא צועק ו/או מתנהג שלא כראוי אפשר להתלונן נגדה ולבקש שהערותיה ירשמו בפרוטוקול ( לעמוד על זה )
הם בסך הכל בני אדם ולא צריך לתת להם להרגיש כמו סגני הקדוש ברוך הוא.

היי אלדן,
אני לא מאמינה למקרא עיניי. או שמא אומר שאני מאמינה ועוד איך.
למה המערכת המשפטית "המפוארת" שלנו לא מצליחה למצוא עבורך מזור לבעיות שלך? ממש מפחיד מה שאתה מתאר כאן. סיפור קפקאי.
יותר מוקדם הערב ראיינו אותי לאיזה סקר, ושאלו אותי אם אני מודאגת בקשר למצבה הביטחוני של ישראל. אמרתי שאני יותר מודאגת ממצבה המוסרי.
תודה על העצה. נראה מה אוכל לעשות בקשר לכך.

האמת היא שניסיתי לומר לה בנימוס שאני מבקשת ממנה לא לצעוק עליי, אבל היא תקעה בי זוג עיניים כזה, שכבר לא היה צריך פגז בשביל ליירט אותי.
אתה אופטימי. הם מרגישים לא כמו "סגני" הקדוש ברוך הוא, אלא כמו הוא עצמו. הם עוברים את על כל "מצוות לא תעשה" שכתובות בכל ספרי הפסיכולוגיה למתחילים. ומדוע הם עושים זאת? ככה, כי בכך שאנחנו לא מתלוננים, אנחנו נותנים להם לחשוב שאנחנו מסכימים לרמיסה הזאת על כבודנו.
אי לכך, האם אתה יודע היכן ניתן להתלונן על שופטים כאלה?
תודות

שלום

אבל האם פניה בנושא בתים משותפים לא חייב להיות בפני המפקחת בלבד ?
בית משפט שלום לא דוחה ומפנה את התובעים למפקחת ?

תודה
שלמה

היי שלמה,
שאלה טובה שאלת. גם אותי מעניין מה חושבים/יודעים/יגידו על כך איתן ועו"ד שחל.

יש נושאים שהם בלעדית בסמכות המפקח ויש נושאים בהם יש סמכות מקבילה, הן למפקח והן לבימ"ש השלום.
נושאים שבסמכות המפקח ואשר מוגשים בטעות לבית משפט השלום או לבית משפט לתביעות קטנות – סביר שבית המשפט יהיה ער לכך ויעשה אחת מהשתיים: או יורה על מחיקת התביעה או יורה על העברת התביעה למפקח. לבית משפט שלום יש סמכות עפ"י חוק בתי המשפט להעביר תביעה לפורום המוסמך לטפל בה.

לעיתים הנושא עצמו הינו בסמכותו העניינית של המפקח אבל לא כל הצדדים יכולים להיות בעלי דין בפני המפקח (למשל שוכר או ספק שרותים שאין למפקח סמכות לגביו). במקרה זה ניתן לפצל את ההליך או להגישו לבית המשפט.

סמכויות המפקח נקבעו בס´ 72 לחוק המקרקעין והן רחבות.
למעשה המפקח דן בלעדית בכל סכסוך בין בעלי הדירות ו/או נציגות הבית ואשר קשור לתקנון או למרבית הסעיפים הנוגעים לבתים משותפים אשר מצויים בחוק המקרקעין (החלטות באסיפה, דמי ועד, הצמדות וכו´).

שלום עו"ד שחל,
בהמשך לתשובתך המבורכת, אני מבקשת לשאול מה ניתן לעשות במקרה של תביעה שכוללת לא רק קיפוח של דייר ע"י נציגות הוועד, אלא גם סעיפים נוספים שאינם בתחום הסמכות של המפקח/ת, והם קשורים אלה באלה. (אני לא מעוניינת לחשוף את הסעיף, אבל האמן לי, הוא לא בסמכות המפקח/ת). האם צריך במקרה זה לפצל את התיק, ולשלם הון תועפות לשני בתי-דין, או שניתן לבקש מראש מבית-משפט השלום לאחד את הדיון בשני הסעיפים?
לְמה הדבר דומה? לראש שכואב בגלל הרגליים. אז ברור שאי אפשר לבודד את הראש מהרגליים, וצריך לדון בשניהם במקביל.
תודה

בימ"ש שלום לא יפנה למפקחת תביעות שאכן נמצאים בסמכותו והשאלה היא גם באיזה עניין .
בענייני תשלום לועד הבית למשל עדיף לפנות למפקחת אבל בשאלות מורכבות יותר , למשל בפגיעה בזכויות קנייניות ו/או פגיעה משמעותית ברכוש המשותף כדאי גם כדאי לפנות לשלום .
מה שכן הליך הגשת הראיות אצל המפקחת אמור להיות יותר פשוט .

כאשר הנושא בו מדובר הינו בסמכות בלעדית של ערכאה אחרת, גם הסכמה של כל הצדדים לא תקנה סמכות לערכאה השיפוטית לדון ולהכריע בעניין.
הכי פראקטי זה לבקש למחוק מתוך כיתבי הטענות את כל הסעיפים שאינם בסמכות ולדון רק במה שהמפקח/בית המשפט מוסמך לדון בו.
בנושאים האחרים, שימחקו, צריך יהיה לשקול אם להגיש תביעה נפרדת או לזנוח אותם.

עו"ד שחל, תודה לל על התשובה.
עשיתי בדיוק כפי שאמרת כאן, דהיינו: מחקתי מהתביעה את הסעיפים שאינם בסמכות המפקחת לדון בהם, וצימצמתי אותה רק לעניינים שיש בסמכותה לדון בהם. אלא שאיתן מספר לי את הדבר שלהלן, ואני מבקשת לשאול אותך, עו"ד שחל, מה עדיף.
"במקרה שקיים סעד בכתב התביעה שאינו בסמכות המפקחת, צריכה המפקחת להעביר את העניין לבית המשפט בעל הסמכות, על פי סעיף 79 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984:

"79. סעד בשל חוסר סמכות [ב/37]
(א) מצא בית משפט שאין הוא יכול לדון בענין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או הענינית, והוא בסמכותו של בית משפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר, והלה ידון בו כאילו הובא לפניו מלכתחילה, ורשאי הוא לדון בו מן השלב שאליו הגיע בית המשפט הקודם.
(ב) בית המשפט או בית הדין שאליו הועבר ענין כאמור, לא יעבירנו עוד. "

בעל דין רשאי לפעול על פי סעיף 6א לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984:

" 6א. בקשה להעברת ענין לבית משפט אחר (תיקון תשנ"ו)
בקשה להעברת ענין לבית משפט אחר לפי סעיפים 49או 78 לחוק בתי המשפט תוגש כמפורט להלן:
(1) הבקשה תוגש בכתב; בבקשה יפורטו כל נימוקיה, ויצורף לה תצהיר המאמת את העובדות שעליהן היא נסמכת והעתק של כל מסמך שעליו היא מבוססת; הבקשה תוגש במספר עותקים מספיק לשם המצאה לכל בעלי הדין;
(2) החליט בית המשפט שהבקשה מצריכה תשובה, תומצא הבקשה לבעלי הדין האחרים; כל בעל דין רשאי להשיב לבקשה; תשובת בעל הדין תוגש תוך עשרה ימים מיום ההמצאה, במספר עותקים מספיק לבית המשפט ולבעלי הדין האחרים; לתשובה יצורף תצהיר לשם אימות העובדות שעליהן היא נסמכת, והעתק מכל מסמך שעליו היא מבוססת.
(3) לא הוגשה תשובה בתוך עשרה ימים, רשאי בית המשפט להחליט בבקשה לאלתר על יסוד הטענות בכתב שבפניו;
(4) בית המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, ליתן, לבקשת בעל דין, הזדמנות לטעון טענות נוספות בכתב או בעל-פה. "
תודה וברכה

שלום אלדן,
במקרה שלי מדובר על כל החוקים של חוק המקרקעין ושל התקנון המצוי ועוד כמה חוקים שאינם בסמכותה של המפקחת. תאר לעצמך את הגהינום שבו אני חיה.
קראתי את החידה שחדת לעו"ד שחל ואת שאר העניינים שעלו ממנה. גם זה "סיפור מהחיים".
באיזה מובן ההליך אצל המפקחת יותר פשוט?
תודה

בימ"ש שלום לא פוסל מראש תביעות בנושא רכוש משותף הוא יודע ( בדרך כלל ) את הסמכויות הנתונות בידו ואם יש עילה ו/או סעד שנמצא רק בסמכות המפקחת , הוא יורה להעביר אליה את התיק אולם יש מושג שנקרא " סמכות שבגררא " ולעיתים הוא יכול לדון גם בעילה שבסמכות בימ"ש אחר .

בכל מקרה אני מציע לך להיוועץ בעו"ד מומחה ( ויש באתר את עו"ד שחל שנראה כי הוא בקי בנושא בתים משותפים )

בהצלחה

גם אני תובעת וועד שגרם לי במזיד נזק לרכושי וכל חטאי שהתרעתי בפניו כדי שינהג בוועד כחוק ולא כשריף ,בתגובה שלח לי מכתב מאיים ומפחיד ביותר על ידי עורך דינו שיתבע אותי על לשון הרע. במכתבו האשים אותי בהאשמות שווא שנובעות אך ורק מראשי אין להן אחיזה במציאות. הבחור יכול לשקר בפניו של כל אחד מבלי להניד עפעף משנה את גירסותיו השכם והערב. השאלה באמת איך מתמודדים עם אחד כזה בבית משפט ומדוע אין הליך בו בודקים את גירסאותיהם של התובע והנתבע?
אני מתכוונת לבקש בדיקת פוליגרף שבית המשפט יקבע איזה מהם למרות שיש לי הוכחות עם מניפולטור אי אפשר לדעת.

שלום לך,
החברה שלנו נמצאת כבר זמן רב בתהליך של התפוררות, והיא יורדת כל יום יותר נמוך. השחיתות מתחילה בראש (ראש הממשלה ונזר בריאתו), והיא יורדת כלפי מטה. בדרך היא פוסחת רק על מעטים בלבד. כל דאלים – גבר, וכל הישר בעיניו – יעשה.
אני מציעה שתפני את שאלתך הספציפית לעו"ד שחל. הוא, ודאי, ידע לענות לך על בעיות מסוג זה, וכשהוא יענה לך, אשמח מאוד אם תיידעי אותי.
תודה