איך לחשב את מיסי הוועד

הבניין שלנו נבנה כ8 דירות טיפוסיות שוות ואחכ בנה שכן הרחבה על הגג.
לטובת מיסי הארנונה מדדו רק את הדירה שהורחבה על הגג.
כל שאר הדירות, רשומות כאילו לכל דירה מטראז שונה – למרות שמדובר בדירות בגודל שווה.
איך לחשב?

איך קבעתם כמה כל דירה תשלם?
האם מישהו רוצה לשנת את הנוהג עד היום?
אין קשר בין ארנונה לתשלום לועד הבית.
החוק קובע תשלום לפי החלק היחסי של שטח כל דירה ביחס לסך כל שטחי הדירות, כפי שנרשם בנסח הרישום.

העירייה מדדה את דירתו לשם גביית ארנונה. אנחנו רוצים להסתמך על המידה הזו לחישוב מסי הוועד

העירייה מדדה למי שהרחיב דירתו על הגג ל-154 מ. וכך גובה ממנו ארנונה.
האם שופט יכול לקבל ערבוב בין רישום טאבו למדידה עירונית, היות שההרחבה הזו לא נרשמה בטאבו?

האם מי שלרשותו מרפסת ענקית לא משלם יותר מסי וועד – הרי חלקו ברכוש גדול יותר

על פי החוק מה שקובע זה גודל הדירה – מקיר לקיר. החוק לא מדבר על השאלה איך מדדו. מקובל לחייב על פי רישומי הטאבו אך אם אלו אינם מדויקים, ניתן פשוט… למדוד, ולחשב לפי זה.

כללי חישוב הארנונה שונים מכללי חישוב המס לפי חוק המקרקעין.

בהתאם לפסיקה (עא (ת"א) 1581/09 נציגות הבית המשותף מרחוב י.ל. גורדון 14, תל אביב נ´ נירית ויסנביק דהן) נקבע כי יש לפרש את סעיף 58 לחוק המקרקעין לאחר התיקון ככזו הקובעת שיטת חיוב לפיה חיובו של בעל דירה יעשה בהתאם ליחס בין שטחים בהם משתמשים בעלי הדירות בפועל ולפיכך יש לחשב את שיעור ההשתתפות עפ"י היחס בין שטח כל דירה לשטח כלל הדירות בבית.

תכלית התיקון הייתה לתקן את השיטה שהייתה קיימת שקבעה את שיעור ההשתתפות של בעל דירה על פי הרישום של חלק הרכוש המשותף הצמוד לדירה. שיטה זו לא תמיד שיקפה את יחסי השטחים בפועל ובמקרים רבים לא לקחה בחשבון שטחים נוספים שהתווספו לדירה בשל הרחבה במהלך השנים מבלי שתוקן שטח הדירה בצו הבתים המשותפים. לפיכך המחוקק ביקש לבטל את הדרך בה חושב תשלום ההוצאות לפני התיקון ולהעמידו על יחס שבין שטחים בהם משתמשים בעלי הדירות בפועל.

בית המשפט אף הציע כי אופן חישוב שטחי הדירות יתבסס על קביעת שטח לחיוב בארנונה שכן המדידה נעשית בשיטה אחידה וזהה לגבי כל דירה ודירה. יצוין כי אף כי יש הגיון רב בקביעה זו של בית המשפט הרי שהתבססות על שיטה זו לא בהכרח תביא לתוצאה נכונה שכן לעיתים המדידות במחלקת הארנונה אינן מעודכנות ולעיתים המדידות נעשו בתקופות שונות, בשיטות מדידה לא אחידות או שלא נעשתה מדידה כלל והחיוב נעשה לפי השטחים על פי היתר הבנייה. לפיכך ניתן תמיד לדרוש כי תוזמן מדידה על ידי מודד מוסמך על מנת שיקבע את יחס השטחים בפועל.

זה בדיוק מה שכתבתי: אפשר פשוט למדוד בפועל.

ובמיוחד המרפסת הזאת שלפי תיאורך נמצאת על הגג דהיינו חלק מן הרכוש המשותף שהוצמד לדירה ספציפית.

ראה מתוך פסק הדין ב "תיק 57/11 מאוחד עם תיק 90/11" המפקחת אסתי שחל:

הרציונל שעומד מאחורי התיקון הובא בדברי ההסבר לתיקון מס´ ( 26 ראה הצ"ח:9.7.05 מיום 96 )
"שיעור ההשתתפות בהוצאות הדרושות לאחזקתו התקינה של הרכוש המשותף מחושב על פי חלקו של בעל הדירה ברכוש המשותף, דהיינו על פי היחס בין שטח רצפת הדירה והחלק הצמוד אליה אל שטח הרצפה של כל הדירות בבית המשותף, אלא אם כן נקבע בתקנון שיעור השתתפות אחר (סעיף א( 58 ) בחוק).
כך, נוצרה מציאות שבה מחויב בעל דירה לדאוג באופן בלעדי לאחזקת חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירת מגוריו, ובמקביל מחויב לשאת בהוצאות הרכוש המשותף כגודל דירתו והחלק הצמוד אליה. מציאות זו הטילה, על בעלי רכוש משותף שהוצמד לדירתם, חבות כספית כפולה. מוצע לתקן את סעיף א(58 ) לחוק, ולקבוע בו כי לעניין קביעת שיעור ההשתתפות בהוצאות הניהול והאחזקה של הרכוש המשותף, לא יובאו בחשבון חלקי הרכוש המשותף הצמודים לדירת המגורים…

"ולפיכך יש לחשב את שיעור ההשתתפות עפ"י היחס בין שטח כל דירה לשטח כלל הדירות בבית.".

דירה = פנים הבית, מקיר לקיר.
מרפסת אינה דירה.
קרא את סעיף ההגדרות – 52:

ומיד לאחר מכן את סעיף 58.

החוק אומר דברים ברורים בנושא והציטוט שהבאת אינו מחדש דבר שלא נאמר פה עשרות פעמים.

כותב עו"ד שחל
הקשר נותק! מכאן שנותקה גם הזיקה לחריג המרפסות!!!
כי
בנוסח החדש אין קשר בין סעיף 58 החדש והמתוקן לסעיף 57 הישן והטוב.
בקישור הבא

וככל הנראה יש כאן פספוס של המחוקק שעליו אתה מבקש להסתמך כדי להכניס את המרפסת לחישוב שטח הדירה.
אבל זה לא נוגע למקרה שלך, כי במקרה שלך המרפסת היא על גג מוצמד והצמדות בכל מקרה אינן כלולות בחישוב.

לפחות חצי מהגג מקורה (לא פרגולה כי אם סוכך מלא)
בשאר הגג יש עציצי ענק וכל השאר זו מרפסת לשירותו הפרטי.

בטאבו-הגג רשום על שמו-בלבד.
הגג כבר אינו ברכוש המשותף, אלא, חלק מרכושו הפרטי של הבעלים החדש.
לכן, זהו נראה לי כשטח רצפתו?

קרא את מה שכתבתי תחת הכותרת "לא כולל מרפסות"
קרא שוב את המאמר של עו"ד שחל שממנו ציטטת.
ותבין שהצמדות לא נכנסות לחישוב.
הבעיה שעו"ד שחל העלה במאמרו (חריג המרפסות) נוגעת למרפסות שאינן רשומות כהצמדה (מרפסות "רגילות" וגם עליהן בסופו של דבר לא משלמים, על מרפסת שרשומה כהצמדה אין כל ויכוח שהיא פטורה.
ואני חייב לומר שאני לא מבין את ההיגיון שלך, לא רק שעלות האחזקה של הגג היא כולה על אותו דייר במקום ליפול על קופת הועד(כפי שקורה בדרך כלל), אלא שבגין בעלותו על הגג אתה חושב שצריך להגדיל עוד יותר את תשלומי אותו דייר לועד? זה בדיוק אותו כפל תשלומים שתיקון 26 בא למנוע (אם כי במקרה של מרפסת היא הייתה פטורה גם לפני התיקון).