מאת ד'ר יוסי אברהם.
אכן, שאלה שעוסקת בענייני כסף, אינה כל כך בנושא כלכלי, אלא, למעשה, בנושא מרכזי מתחום הפסיכולוגיה החברתית. פרוש אחד לתופעה, מתקבל כאשר מסתכלים על התופעה בהיבט בינלאומי.
האפשרות לקחת אוברדרפט בגובה שלוש משכורות, ויותר – הינה מנהג המדינה הזו, שמקומו לא יכירנו במרבית המקומות המתוקנים. פרוש הדבר, שההסתמכות על אשראי שכזה, הוא, בראש וראשונה: מנהג, הרגל, והתנהגות נרכשת – שאפשר לשנות. תשאלו את כל הישראלים או הקרובים שלכם שבתפוצות. בן רגע – הם למדו שאין חיה כזו, וצריך, ובודאי גם אפשר, להסתדר בלי זה.
כדאי כאן להזכיר את התופעה הידועה לשמצה, והיא ההתמכרות. כולנו יודעים שיש התמכרות לדברים שהם לכאורה ´חלק מהחיים´: אוכל, סוכר, קפה, נהיגה מסוכנת, וכו´ וכו´. כך גם לגבי השימוש בכסף שאינו שלך.זו תופעה ציונית מאד. פרוש נוסף לתופעה, לוקחת אותנו למסע אל תוך ה´אני´: כמה מאתנו יכולים לעמוד חסינים ולומר ´לא´ לילדים לגבי השתתפות בטיול שנתי יקר, הליכה למסיבות ימי הולדת עם מתנות של עשרות שקלים מדי פעם, וקניית נעליים אופנתיות במאות שקלים?
כמה מאתנו יכולים לומר לעצמנו ´לא´ לגבי השתתפות במסיבת החתונה של בן השכן? מתי עצרנו ואמרנו שלא צריך להתבייש מהחברים בעבודה, ושלא ניסע לנופשון שעולה לכאורה ´מחיר מבצע´ ולמעשה הוסיף למינוס עוד 2000 ש"ח. לכשמדובר בהתנהגות הצרכנית של עם ישראל – מחקרי התנהגות ואורח חיים מראים מידי פעם מחדש כי: העניים ממש, מצויים באוברדרפט נמוך יחסית, של 2000-4000 ש"ח, ומפסיקים לצרוך.
לא מאשרים להם בבנק תוספת, ולאחר שחוזר הצ´ק הראשון, החגיגה נפסקת… אלו מאתנו, וכאן הרוב הגדול, שאינם קונים את הלחם השחור הפשוט, אלא את הלחמנייה או את לחם השיפון והעוגה – מצויים, בממוצע, במינוס שהוא פי עשר מזה, וממשיכים להיאנח, אבל לסמוך על זה שהבנק לא יסגור את הברז (ובטח: זה מאד רווחי…). אם כך – תהליך ההשוואה החברתית, שהוא מנגנון פסיכולוגי רב עוצמה, הוא המנוע הראשי של התנהגות האוברדרפט. התהליך הזה מייצר אצלנו את הנטייה להתבונן במה שקורה אצל השכנים שלנו, ואצל כל מי שדומה לנו – ולנסות ´ליישר קו´. המנגנון הזה מבורך כשמדובר בכללי התנהגות רבים, אבל מקולל, כשמדובר במשהו שמעביר אותנו על דעתנו מבחינת הפחד שלא להראות יפים ועשירים.
כדי להתגבר על כוחה של הנטייה החזקה הזו – יש להציע את בניית חוסן ה´אני´. כאשר ה´אני´ שלך חזק ויציב בביטחונו העצמי, יש לך כוחות פנימיים לקבוע מה כן ראוי שתצטרף אליו, ומה לא. באתרי יש כמה כתבות אודות בניית חוסן שכזה. ד'ר יוסי אברהם. פסיכולוג חברתי ותעסוקתי מומחה. מידי שבוע הרצאות בת"א ובפרדס חנה .
פרטים באתר www.dr-yosi.com ובטל' 03-7514235 04-6230937
