השוכר אינו מעניין אותה.
השוכר נמצא איתך בקשר חוזי ויתכן שבמעשה שעשה (השתלטות על רכוש משותף?) הוא גם הפר את הסכם השכירות.
אחת מהשתיים: או שאתה שותף למעשה, באופו אקטיבי או בשתיקה; או שאתה שותף לעמדת הנציגות לפיה המעשה אינו כדין.
כעת משהוגשה התביעה והדבר נודע לך תוכל לדרוש מהשוכר להסיר את הסוכך ולהשיב את המצב לקדמותו.
אם לעומת זאת הדבר נעשה מלכתחילה על דעתך ובידיעתך ואתה חושב שאין במעשה פגם – תגיש הגנה מתאימה להליך.
עליך לבחור באיזה צד אתה.
לגלגל את כל הסיפור לעבר השוכר ולעמוד מהצד לא תוכל.
במקרה המיוחד של מיסי ועד בית, ועד הבית אמור לתבוע את בעל החנות (ולא את השוכר) וזאת בשל הוראת ס´ 58 לחוק המקרקעין, אבל זה המקרה החריג.
לעומת זאת, בהסגת גבול, ועד הבית חייב לתבוע את השוכר ישירות שאחראי להסגת הגבול (ולא את בעל החנות שאינו קשור לעניין).
הטענה שתמיד ועד הבית אמור לתבוע את בעל החנות – מוטעית.
אין קשר בין עניין הסגת הגבול ברכוש המשותף – לבין נושא השכירות שמוסדר בחוזה השכירות. על פי החוק ועד הבית חייב לתבוע את השוכר (המחזיק מטעם בעל החנות) ישירות ובאופן אישי בכל עניין של הסגת גבול על פי סעיף 72(ב) לחוק המקרקעין.
הדבר נקבע בפסק דין של בית המשפט המחוזי – ציטוט:
"על כן יש לאבחן את הקביעות בפסקי הדין של כב´ השופט פורת ושל כב´ השופטת חיות למקרים בהם עילת התביעה נובעת ממקור חוזי ולא מכוח סעיף 58 לחוק המקרקעין ו/או התקנון המצוי, לבין עילת תביעה הנובעת מסעיף 72(ב) לחוק הדן במקרה של הסגת גבול. במקרה שכזה, אין סמכות המפקח מוגבלת כאמור, וכאשר מדובר בהסגת גבול מצד בעל דירה לגבי דירה אחרת ולגבי הרכוש המשותף, בהנחה שהתביעה הוגשה בפני המפקח (מדובר בסמכות מקבילה על פי החוק), קונה לו המפקח סמכות גם אם צד לסכסוך הינו מחזיק מטעם בעל הדירה, כאמור בסעיף 72(ג) הנ"ל, וכפי הדבר בעניינינו."
