מזה מספר שנים שאני משלמת בהמחאה אחת באמצע השנה שבה אני מכסה את החוב לששת החודשים שעברו ומאידך – מקדימה את התשלום לששת החודשים הבאים.
האם גזבר הועד הנוכחי יכול לסרב לכך?
כ-ועד בית מכהן – ולא כעו"ד – אני חייב להודות שגם אני פועל כך, מהסיבה הפשוטה: אינני רואה מצב הגיוני או הוגן, שאת ההוצאות השוטפות עבור תפעול הבניין (שלי, לפחות!) – לא יממנו כל דייריו, בזמן שוטף וגם אינני רואה כל סיבה הגיונית והגינותית – שמישהו משכנייך – יממן אותך!.
מה עוד שלדעתי, אין שום קשר לעובדה שאת מקדימה את התשלום לששת החודשים הבאים….
ומדוע, בעצם, לא לשלם ב- 12 המחאות שוטפות! – אלא בהמחאה אחת – באמצע השנה?
בברכה,
גיל
יחד עם זאת המלצתי לועדים בענין זה היא "לא יקוב הדין את ההר". כלומר: מומלץ לגלות גמישות מול דיירים שמעוניינים לשלם אבל בדרך אחרת. יש כאלה למשל שלא עובדים בכלל עם שיקים – לא משנה כרגע מה הסיבה. תנו להם לשלם במזומן. יש כאלה שחוסכים שיקים…תנו להם לשלם בשני שיקים מראש חצי שנה. לא יקרה אסון.
מה שחשוב היא הגבייה עצמה, יותר משיטת הגבייה. כמו שאין סלחנות כלפי סרבני תשלום (בענין זה יפה גישת "בית שמאי") כך צריכה להיות מידת התחשבות באשר לשיטת התשלום. חבל ליצר ריב בענין זה דבר שמוביל לא פעם דייר חיובי וטוב לפסים של סרבנות תשלום. ממש מיותר לגמרי.
יש לי סיבה, ואינני יכולה לפרטה, מדוע צורת התשלום הזו נוחה לי יותר, אבל היא קשורה לתזרים המזומנים שלי.
שמחתי לקרוא את תשובתו של עו"ד שחל, שאין מניעה חוקית לנהוג כך. כמוהו אני חושבת שכאשר גרים בצוותא, מן הראוי לגלות גמישות ובלבד שאין השתמטות מתשלום.
ואפילו עוה"ד עפר שחל כתב: "…תנו להם לשלם בשני שיקים מראש (!) חצי שנה. לא יקרה אסון"
ולכן, שתבינו, לא כתבתי ולא חשבתי ולו לשנייה אחת, שיש מניעה חוקית כלשהיא "לנהוג כך", רק שכתבתי שלדעתי, וזו, כמובן, רק דעתי! – שאין הגינות למימון בחצי השנה הראשונה, זה הכל!.
ועוד אוסיף: אני מכיר שכנים לבניין שלי, שאפילו משלמים "ועובדים" רק עם כסף מזומן ! – ושוב אין לי בכלל בעייה בנושא! – אלא: שהם משלמים את המזומן, מ-ר-א-ש!
ובכלל, אם הנציגות עובדת נכון עם כספי הציבור, המופקדים בידה לטובת תיפעול איכותי של הבניין שלה….
אז, הכל, פשוט נפלא!
כ-ל ט-ו-ב !
גיל
אני דווקא לקחי מהעו"ד את העניין שצריך לגלות גמישות…..
1. אני בסה"כ ועד בית, ולא עו"ד כלשהוא!.
2. אין לי בכלל, כלל וכלל כוונה ליצור "ויכוח" כלשהוא איתך!
3. אני אך ורק הבעתי ומביע את דעתי "התפקידית",
והיא: שאינני רואה בכלל סוג כלשהוא של: "איזון המימון לתקופה כלשהיא"…
4. אלא: דעתי המקצועית הינה אחת ויחידה, כל אחד מבעלי הדירות צריך לשאת (בדיוק, כמו לשון החוק…) בהשתתפות הוצאות האחזקה ה-ש-ו-ט-פ-ו-ת שהן,
בעצם,הרי ח-ו-ד-ש-י-ו-ת, ואינני רואה בכלל בכל סוג של תשלום מראש, "מימון למפרע…." – מהסיבה היחידה: תמיד, ישנה אפשרות בכל זמן של מהלך השנה הטבעי, שתהיינה הוצאות "פתאומיות, בלתי צפויות ובלתי מתוכננות" – שועד הבית לא לקח אותן בחשבון – מנסיוני האישי !
5. לפיכך, מהסיבה הזו, "לא מזיק" ה-"מימון למפרע"…
6. אין לי בכלל בעייה לגלות כל סוג של גמישות…
7. אני מתנצל אם פגעתי בך בדרך כלשהיא!
8. אני מסיים את "נאומי/הסבריי" ובזאת, "מרים ידיים"!
בברכה,
גיל
ושוב, סליחה על הכתיבה העברית הציחה שלי.
פשוט, אני נחרד לקרוא בהרבה הודעות אחרות לחלוטין – ולא משנה מי כתב אותן, שככל שחסרים סימני פיסוק לסוגיהם, פשוט: אפשר לקרוא בקלי קלות את ההודעה – אבל להבין את משמעותה ו/או כוונות הכותב – כמעט בלתי מובן ואפשרי.
