שלום אורח, לחץ להתחבר    הודעות אישיות    דף אישי    שכחתי סיסמא
אודות | צור קשר | פרסום באתר 

הצטרף לניוזלטר שלנו וקבל למייל עדכוני תוכן, מבצעים והטבות פעמיים בחודש
שם ומשפחה
דואר אלקטרוני
* הפרטים שתשלח לא יועברו לאף אחד!

אירועי מכירה לחברי הפורטל - סוגרים הכל לדירה

ערב מכירה מיוחד בשיתוף אגם ארונות פתח תקוה ערב מכירה מיוחד בשיתוף אגם ארונות פתח תקוה

קניה קבוצתית למוצרי חשמל, בשיתוף אבי סופר ראשון לציון קניה קבוצתית למוצרי חשמל, בשיתוף אבי סופר ראשון לציון

קניה קבוצתית למוצרי חשמל, בשיתוף אבי סופר נתניה קניה קבוצתית למוצרי חשמל, בשיתוף אבי סופר נתניה

קבוצת קניה לרכישת פתרונות מיזוג לדירה קבוצת קניה לרכישת פתרונות מיזוג לדירה

ערב דיירים לרכישת גופי תאורה מהיבואן לצרכן בטכנולייט ערב דיירים לרכישת גופי תאורה מהיבואן לצרכן בטכנולייט

קניה קבוצתית למוצרי חשמל באבי סופר באר שבע קניה קבוצתית למוצרי חשמל באבי סופר באר שבע

ערב בבית טמבור - בואו להרצאה של דניאל חסון ערב בבית טמבור - בואו להרצאה של דניאל חסון

קבוצת קניה למקלחונים, חיפויי זכוכית ועבודות זכוכית לדירה קבוצת קניה למקלחונים, חיפויי זכוכית ועבודות זכוכית לדירה

מטרדים ומפגעים

מטרדים ומפגעים

חלק בלתי נפרד מהחיים בעיר הם המטרדים והמפגעים השונים. רעש, לכלוך, זיהום ועוד ועוד. ישנן תקנות רבות ושונות בתחום זה ומאמר זה יפרט חלק ניכר מהן. קיראו בהמשך....

מאת: עורך דין עפר שחל
עודכן לאחרונה: 25/07/2007

כולנו נתקלים, למעשה על בסיס יומיומי, במפגעים ובמטרדים מסוגים שונים וברמות הצקה שונות - זה חלק מהחיים המודרניים, בעיקר במרחבים העירוניים. המצער הוא, שכאשר מתרגלים למטרד כבר לא מרגישים בו, הוא כביכול נעלם ונמוג, הופך למובן מאליו, עד שהוא מפסיק לפתע ורק אז קולטים אותו מחדש.
כאשר המטרד או המפגע אינו חד פעמי או אינו קל-ערך והוא מתחיל ללוות אותנו, להציק לנו ולהיות חלק בלתי נסבל מחיינו, מתעוררת באופן טבעי השאלה היש דרכים חוקיות ומשפטיות למנוע את המשך המטרד ולהביא להפסקתו, ואולי גם לקבל פיצוי ממי שגרם לו.

והנה מסתבר, שדווקא בתחום זה קיימים חוקים ותקנות בשפע יוצא דופן. כל כך בשפע עד כי קשה לעיתים למצוא את הידיים והרגליים ביער הגדול הזה. נקדים כבר כעת ונאמר, שהבעיה המרכזית בתחום זה היא הקושי לאכוף את הוראות הדין המרובות. למרות העונשים המרתיעים יש קושי רב לאכוף דין זה משלוש סיבות עיקריות:
• קשה להוכיח קיומם של מטרדים שונים (קושי ראייתי);
• הסירבול, ההתמשכות וההוצאה הכספית המאפיינת הליכים משפטיים הופכת את מסלול האכיפה דרך בתי המשפט לבלתי ריאלי ובלתי יעיל – כתוצאה מכך נוקטים בהליכים משפטיים רק כאשר הגיעו מים עד נפש ואין מוצא אחר;
• רשויות האכיפה, בפרט המשטרה, עמוסות בדברים אחרים, כביכול יותר חשובים: השיטור הקהילתי שינה קצת את המצב לטובה, גם הפיקוח העירוני מאוד השתפר בשנים האחרונות ועדיין – לא אגרום עוול לאיש ולא אסתכן בתביעת דיבה אם אומר, שלרוב דיני איכות הסביבה הם עדיין אצלנו בתחתית סדר העדיפויות.

מטרתה העיקרית של רשימה זו היא לרכז בפניכם, בתמציתיות, את שורת החוקים והתקנות בדיני המטרדים, מעין מפת התמצאות, מבלי להיכנס כאן לעומק כל חוק ותקנה.

חשוב מאד לזכור כי בנוסף לחוקים ולתקנות יש גם שפע של חוקי עזר עירוניים, כל עיר וחוקיה, אשר באים להוסיף הוראות על הדין הכללי, החל מאיסוף צואת כלבים, דרך קביעת שעות מנוחה וכלה בדרישות רישוי והיתרים לעסקים ולבניה, הכל במטרה להפחית מפגעים.

1. חוק למניעת מפגעים (התשכ"א-1961) – איסור רעש, ריח וזיהום אויר. חוק זה שידוע גם בכינוי "חוק כנוביץ", הוא הבסיס לקביעת מגבלות במטרדי רעש, ריח וזיהום. החוק מתייחס באופן כללי בלבד למניעת מפגעים מסוגים אלה ומשמש מיטריה נורמטיבית, שמקבלת תוכן ופירוט בתקנות הרבות שהותקנו מאוחר יותר מכוחו ע"י מחוקק המישנה.

כבר בשנת 1984 כתב השופט מ' בייסקי על חוק זה את הדברים הבאים: "הלידה [של החוק] היתה אמנם קלה, אך חבלי הלידה וציריה באו מיד לאחר מכן. כבר בעת הניסוח הסופי של החוק ידעו המנסחים, ואיתם חברי הכנסת, כי חוק זה, ללא הגדרות ברורות: 'מה הם רעש, ריח או זיהום אוויר, חזקים או בלתי סבירים', יהיה ולד 'סנדל', ללא חיתוך אברים, ולא ישווה כמעט כלום". ובהמשך: "נראה לי מיותר להדגיש את חשיבותו של החוק לאור המציאות העגומה למדי שהשתררה ברחובותינו, בשכונותינו ואף בבתינו, מבחינת המפגעים שהחוק בא למנעם או לפחות לצמצמם. אך נראה, כי לא קלות הן דרכי הפעלת החוק וביצועו, הא ראיה, כי קשה להצביע על שיפור כללי, ככל שהמדובר בגרימת רעש ובזיהום אוויר."

החשיבות של החוק הזה אם כן היא בעיקר הצהרתית – איסור על מטרדי רעש, ריח וזיהום חזקים ובלתי סבירים. עוד מסר חשוב מאוד של החוק הזה הוא שמטרדים הם גם עבירות פליליות, שלצידן אפילו עונשי מאסר (כאמור לפחות בתיאוריה…) והטלת אחריות אישית על נושאי משרה (שוב לפחות בתיאוריה… וסילחו לי על הציניות שהתפתחה אצלי, כמו אצל עורכי דין רבים אחרים, לאחר שנות נסיון לא מעטות). חוץ מזה החוק אינו ניתן לאכיפה ללא התקנות המפורטות, אשר קובעות בכל מקרה ומקרה מה זה חזק, מה זה בלתי סביר, כמה זה בדציבלים רעש שחורג מהמותר וכו'.
הערה אחרונה לענין חוק מרכזי זה: ניתן להגיש קובלנה פרטית פלילית בנושאי מטרדים!

2. תקנות למניעת מפגעים (מניעת רעש), התשנ"ג-1992 - תקנות חשובות אלה קבעו סטנדרטים מדוייקים, מהו "רעש בלתי סביר", מהו רעש קבוע ומשתנה, באילו מכשירי מדידה יימדד מיפלס הרעש, מהו אופן מדידתו וכיוצא באלה. התקנות דורשות מיכשור וידע לצורך מדידת מיפלסי רעש.
אעיר כאן בקצרה: בתחום הרעש, הדין ניתן לאכיפה ביתר קלות מאשר בתחומי מטרד אחרים, בגלל שרעש הוא מטרד מדיד. אבל לא פעם הבעיה היא חוסר כדאיות, כלומר כדי למדוד רעש במיכשור מקצועי צריך להוציא הוצאה כספית ניכרת למדי. לקחת מומחה, להציב מיכשור, לעיתים למשך זמן רב כדי "לתפוס" את הרעש (למשל כאשר שכן מרעיש בלילות מסויימים יתכן שצריך יהיה להפעיל מיכשור ברציפות כמה שבועות כדי להביא ראיות ממשיות לביצוע המטרד). עלויות אלה מקשות על טיפול מעשי במטרדי רעש "קטנים" בעיקר בבתי מגורים. לכן נקבע בפסיקה (ע"פ 84/ 151 חב' החשמל נ' פרשט), שמדידת רעש באמצעות מיכשור מקצועי אינה תנאי הכרחי או בלעדי להוכחת התביעה וניתן במקרים מסויימים להסתפק בראיות אחרות, כגון הקלטות רגילות, עדויות של אנשים וכד'.

התקנות קובעות את השעות בהן אסור להרעיש ואת עוצמת הרעש המותרת בתחומים שונים, למשל: רעש מרכב, צופר ומשתיק קול; רעש באמצעות מכשירי קול; תיקונים ושיפוצים; טלטול מיכלים; הודעות ופרסומת; חבטת שטיחים; מערכות אחזקה בנכס וברכב; רעש ממזגנים; רעש מבעלי חיים.

בפועל אלה התקנות שמכוחן מפעילים את מרבית ההליכים בנושאי רעש.

3. תקנות למניעת מפגעים (התשכ"ג-1963) – זיהום אוויר מכלי רכב. תקנות אלה באות למנוע זיהום מעשן רכבים ויש בידי מנהל הרישוי את הכוח לחייב בעלי רכב לבצע ניטור וטיפול להקטנת הזיהום היוצא מרכבו עד למינימום. נציין גם את קיומן של תקנות למניעת מפגעים (זיהום אויר מחצרים), התשכ"ב - 1962.

4. תקנות למניעת מפגעים (התשל"ז-1973) – איכות האוויר. תקנות אלה מפרטות ומגדירות "זיהום בלתי סביר של האוויר". הן מפרטות את החומרים והריכוזים האסורים.
5. חוק התכנון והבנייה (התשכ"ה-1965) – טיפול באשפה. המועצות המקומיות ו/או העיריות שואבות את כוחן מחוק זה בדרכי הטיפול, הסילוק, איסוף וניטור של האשפה מתוך עירם או באזור שיפוטם המוניציפאלי.

6. מטרד לציבור – סעיף 43 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968. עוולה זו רחבה יותר ממטרד ליחיד בעיקר בשל הדרישה ממטרד ליחיד שההפרעה תהיה לשימוש במקרקעין.

7. מטרד ליחיד – סעיף 44 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968. עוולה זו באה להגן על האינטרס הפרטי בשימוש במקרקעין הפרטי שאדם יכול ליהנות מזכויותיו באופן סביר לבין האחרים שיכולים לבצע פעילויות המשפיעות על ההנאה.

8. עוולת הרשלנות – סעיף 35 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], התשכ"ח-1968. זכות העמידה ברשלנות רחבה יותר ממטרד לציבור ו/או ליחיד ובהסתמך על פסיקה מתאפשר לנו בסיטואציות שונות לתבוע נזק בלתי ממוני דהיינו כאב וסבל הנגרם כתוצאה ממטרד ו/או מפגע מסוים.

9. מטרד לציבור – סעיף 215 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. נועדה להגן במקרים חמורים, זדוניים ומכוונים הבאים לפגוע פגיעה נוקשה ביותר על האינטרס הציבורי הכללי מסכנה, פגיעה, גרימת אי נוחות או הפרעה בשימוש זכות ברבים. אציין כי ניתן להטיל על המטריד מאסר ולפסוק פיצויים, מחד גיסא סעיף זה מצומצם מהעוולה הנזיקית של מטרד לציבור בכך שלא ניתן לקבל צו, אך מאידך גיסא הינו רחב ממנו בכך שאין דרישה מפורטת לנזק ממוני לקבלת פיצויים.

10. חוק שמירת הניקיון (התשמ"ד-1984) – השלכת פסולת. חוק זה מורה כי אדם לא ישליך פסולת לסוגיה, גרוטאות למיניהן, לא ילכלך את רשות הרבים וכן השלכת פסולת מרכב תהיה באחריות בעל הרכב כאשם בהשלכת פסולת זו.

11. פקודת העיריות [נוסח חדש] – סעיף 242 עוסק בתברואה, בריאות הציבור ונוחותו ומסדיר נושאי פינוי אשפה, ביוב, ניקוי רחובות וכד'.
12. חוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות) תשנ"ב-1992. החוק נועד להגן על אינטרסים של הפרט או הציבור מפני מפגעים סביבתיים כזיהום אוויר, רעש, מים, פסולת, קרינה או פגיעה בסביבה חופית. חוק זה עוסק במפגעים גדולים יותר שהשלכותיהם רחבות יותר ממטרד ליחיד ו/או לציבור.

אם חשבתם לרגע שאלה כל החוקים והתקנות בנושאי מטרדים טעיתם ובגדול. יש עוד ואין לזה סוף. יש הוראות שונות שפזורות בכל מיני חוקים ואשר יש להן נגיעה לעניין. כאמור הבעיה אינה העדר חקיקה אלא קשיי אכיפה.

אסיים בציטוט מבג"צ 00 / 5598 עיריית הרצליה נ' רשות שדות התעופה בישראל: "יש לתת את הדעת על כך כי בחיים המודרניים נוצרים מפגעים ומטרדים על-ידי פעילות בתחומים שונים המתחייבת ממציאות עולמנו הממונע, הממוחשב והמתועש. כגודל הסכנות הנובעות מכך כן גודל האמצעים שיש לנקוט כדי להקטין את רעת פגיעתם. לא ניתן להפסיק את התחבורה המוטורית שעל-אף נחיצותה הרבה פגיעתה רעה. ניתן ודרוש לנקוט צעדים דרסטיים להפחתת הסיכונים הכרוכים בה. הוא הדין בתחומים רבים אחרים. על האמצעים שיש לנקוט להיות מידתיים ותואמים את מידת הסיכון הנובע מן המקור המהווה מטרד מפגע או סכנה בטיחותית."

עדיין לא ברשימת התפוצה של בית משותף?

5 סיבות למה כדאי לך להצטרף לרשימת התפוצה שלנו - לחץ כאן

מחפש בעל מקצוע או שירות בתחום זה?
לחץ על השירות המתאים וקבל הצעה - עכשיו

ofers.jpg

אודות כותב המאמר

שחל את האזרחי, משרד עורכי דין

רח' בן זכאי 6 תל-אביב 65203
טל. 035666886 פקס. 035662555, דואר אלקטרוני office@sh-ez.com
אתר האינטרנט של עו"ד שחל

עו"ד עפר שחל
טל 5666886 - 03
רשימה זו אינה תחליף ליעוץ משפטי. היא מובאת בכלליות בלבד ובתמציתיות ויש לקבל יעוץ משפטי ספציפי לפני כל פעולה ו/או טיפול שמבקש להסתמך על עניינים שעולים ממנה.

אשמח לענות לשאלות בנושאים משפטיים, בפורום ייעוץ משפטי.לחץ כאן לכניסה לפורום

עוד בנושאים קרובים במאמרים מאת הכותב או בחלון החיפוש ברשימת המאמרים.

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר – כל חלק שהוא מתוך מאמר זה, השימוש במאמר זה מותר אך ורק לצורך ציטוט והפנייה למאמר. העברתו או חלק ממנו לגורם אחר מהווה הפרה של זכויות היוצרים.

זקוק לייעוץ בנושא? התייעץ עם מומחה בפורומים מקצועיים בנושא:

איכות סביבת המגורים
איכות סביבת המגורים

כתבות אחרונות במדור סביבתי :

מוקד עירוני - מה הוא יכול לעשות בשבילך האזרח
מוקד עירוני - מה הוא יכול לעשות בשבילך האזרח
קומפוסט ביתי – חלק שני
קומפוסט ביתי – חלק שני
קומפוסט ביתי  – חלק ראשון
קומפוסט ביתי – חלק ראשון
רעידת אדמה בישראל – כיצד לפעול במקרים של רעידת אדמה
רעידת אדמה בישראל – כיצד לפעול במקרים של רעידת אדמה
 רעידת אדמה בישראל – נערכים לאפשרות של רעידת אדמה בישראל
רעידת אדמה בישראל – נערכים לאפשרות של רעידת אדמה בישראל

eyeweb בניית אתרים לעסקים